עברית שפה קשה

פרשת השבוע

2008-07-11T17:50:00.000+03:00

בהחלט יותר "חמור" מסמרטוטים.

עיקר המחלוקת הלשונית היא האם תמיר אמרה "אני מנקה את החרא", כפי שהיא טוענת, או "את חתיכת חרא" כפי שטוענת רונית תירוש. הניסוח הראשון הוא רק גסות רוח, ואילו השני הוא כבר כינוי גנאי...

ישמור השם

2008-07-11T17:28:00.001+03:00

אמש נתקלתי לראשונה במילה לשיים, שמשמעותה, כך אני מבין, היא "לתת שם". אם הבנתי נכון הכוונה היא להצמיד שם לדבר מה, למשל כאשר מדברים עם תינוקות וילדים, לא להמצאת שמות חדשים.
לא מצאתי את המילה ברב-מילים. האם מישהו יודע לספר עוד על מילה זו?

לא ממש קשור

2008-07-11T17:22:00.002+03:00

בשיטוטי בחניות ספרים היום נתקלתי בספר תהיו בקשר המציג עצמו כ-"ספר לישראלים בלבד" ומנסה לפענח באופן הומוריסטי את שפת הדיבור הישראלית: למה הכוונה כשאומרים "תהיו בקשר", מיהם אלה המתחילים כל משפט ב "כן. לא." ועוד.

לא רכשתי את הספר, אך ייתכן ותרצו להציץ בו.

מאדום לשחור?

2008-07-09T13:13:00.001+03:00

אין מים. הפתרון? קמפיין פרסומי. עד כאן אין חדש. אבל הסיסמה מעניינת: ישראל עוברת מאדום לשחור. הכוונה היא למעבר מהקו האדום (התחתון...) בכינרת לקו השחור, שמתחתיו אסור לשאוב יותר.
המקור של הסיסמה הוא ללא ספק סדרת הטלוויזיה הקלאסית רצח מאדום לשחור. שמה המקורי של הסדרה באנגלית שונה, אך בארץ הסדרה נקראה "רצח מאדום לשחור" משום ששמות הנרצחים בתיקי הרצח נכתבים על הלוח באדום כל עוד הרצח לא מפוענח, ונכתבים מחדש בשחור לאחר שנתפסים מבצעי הפשע. מכאן שבהקשר המקורי המעבר מאדום לשחור הוא חיובי, בשונה מכוונת הסיסמה של רשות המים.

אגב, בימים שעוד היו כותבים את היתרות הבנקאיות על נייר ולא במחשב, האדום ייצג יתרת חובה והשחור יתרת זכות. רבים רצו מאוד לעבור מאדום לשחור...

קקתיבה

2008-07-01T00:33:00.001+03:00

עולם הטוקבקים מספק חומר גלם רב לדיון לשוני, ולעשעוע - לא רק לאובדן האמון במין האנושי.

אחד המנהגים שפשו אצל הטוקבקיסטים הימניים הוא הכינוי סמול במקום שמאל. עיוות שמות של אננשים היה מאז ומעולם דרך להעליב ("אהוד ברח" היא ההתחכמות הפוליטית שעולה כרגע בדעתי, אבל השימוש הנפוץ בשיטה זו הוא אצל ילדים), אך מדוע בעצם סמול יותר מעליב מאשר "שמאל"?

מחר יעטפו בזה דגים

2008-06-30T08:58:00.002+03:00

אוי לאוזניים שכך שומעות - מעל בימת כנסת ישראל נשמע הכינוי סמרטוטים ביחס לחברי הכנסת של מפלגת העבודה... זאב סגל (הארץ) מוטרד יותר "מהצנזורה" שהפעילה יו"ר הכנסת דליה איציק.

לא כאן המקום לדון בגבולות השיח בכנסת (וסגל צודק, כמובן, באומרו שכבר נשמעו בכנסת דברים חמורים בהרבה). אך ראוי להרהר באופן שבו פותח סגל את רשימתו: "לו עיינה יו"ר הכנסת, דליה איציק, במילון אבן שושן, היתה מגלה כי לביטויים "אופי סמרטוטי" או "התנהגות סמרטוטית" יש שימוש מקובל כחלק מדו-שיח לגיטימי."

ראשית, בהחלט ניתן לשאול מה עניין שמיטה להר סיני: לו הוויכוח היה על פרשנות המילה, או על מידת חריפותה, הרי שהיה טעם לבדוק במילון. אך אם הדיון הוא על תרבות הדיון בכנסת, תרומתו של המילון מוגבלת הרבה יותר. והרי המילון אומר במפורש שמדובר בלשון הדיבור, וההגדרה מעידה שאיציק הבינה במה הדברים אמורים, ככל דובר עברית בארץ. מעבר לבעיות עקרוניות אלה, הרי שאבן שושן למרות מרכזיותו וחשיבותו אינו מילון מקיף במידה מספקת כדי לתת תשובה לשאלות עדינות על שימוש (usage). לצערי אין מילון העונה על דרישה זו.

השאלה הלשונית היא, כאמור, מידת החריפות או הגסות של הכינוי "סמרטוט" הנאמר ביחס לאדם.

לפי אבן שושן המרוכז: "כינוי גנאי למשהוי בלוי או למישהו בזוי".
לפי רב מילים: "כינוי גנאי לאדם רכרוכי, חלש אופי ונעדר דעה עצמאית, שניתן להשפיע עליו ולשנות את דעתו בקלות."

ובכן, על דבר אחד יש הסכמה: מדובר בכינוי גנאי. האם לכינויי גנאי צריך שיהיה "שימוש מקובל כחלק מדו-שיח לגיטימי", כפי שכותב סגל? אני לחלוטין לא בטוח. גם אם נקבל את עמדתו של סגל לגבי גבולות הדיון בכנסת, הרי שאין סיבה שנגזים ונאמר שמדובר בחלק מדו-שיח (כינויי גנאי אינם בדיוק חלק אינטגרלי מדו-שיח), ובודאי לא שנזכה דו-שיח כזה בכינוי "לגיטימי" ובכך ניתן לו לגיטימציה.

אך, הסוגיה מעט יותר מורכבת. לפי אבן שושן ההגדרה היא למישהו "בזוי" (או נקלה), ואם אכן בכך מתמצת המשמעות הרי שמדובר בלא יותר מכינוי גנאי. ההגדרה של רב מילים נאמנה יותר לשימוש בעברית המדוברת, ומדגישה שמודבר לא בכינוי גנאי ותו לא אלא בתיאור אופי ספיציפי ביותר, המדגיש (באופן מטפורי) רכרוכיות והיעדר יכולת עמידה. לפי הגדרה זו, שמוטב היה לו לסגל שהיה נעזר בה, דבריו של ח"כ גדעון סער היו בעלי תוכן רלוונטי לדיון, והביעו דעה שלגיטימי היה להעלותה. סער בחר בשפת דיבור ציורית, אך בה בעת גם באחת הדרכים המדויקות והקצרות בעברית לתיאור ההתנהגות אותה רצה לגנות. המילה רכרוכי עצמה, למשל, אינה קולעת באותה המידה למשמעות הרצויה.

תיאורים נוספים בעלי משמעות דומה, אגב, נפוצים למדי בשיח הפוליטי. למשל: שבשבת, חסר חוט שדרה, וכדומה.

משענת קנה רצוץ

2008-06-14T08:45:00.000+03:00

אנא, חה"כ יולי אדלשטיין, בקרנות המזבח נאחזים (כדי למצוא מפלט) או מחזיקים (כלומר נאחזים במשהו בשארית הכוחות) - לא נשענים עליהן!

חברים וחברות

2008-06-12T06:34:00.003+03:00

בספרו המעניין והעשיר של שאול פרידלנדר על השואה (The Years of Extermination) נתקלתי בקטע הבא המתאר כיצד העברית, שהונחלה על ידי מדריכי נוער ציונים, שימשה "בית" לילדים בטרזינשטט.

לאור ריבוי השפות בחרתי להביא את הקטע באנגלית ולא לתרגמו לעברית.

It was in one of the September transports from Vienna, the "hospital transport," that Ruth Kluger... and her mother arrived in Theresienstadt. Ruth was sent to one of the youth barracks that were under Redlich and Hirsch's supervision. There, as she writes, see became a Jew: The lectures, the all-pervading Zionist atmosphere, the sense of belonging to a community of haverim and haveroth... where you didn't say gute Nacht but Laila tov... gave the young girl a new feeling of belonging...
And yet... "The Czechs in L410 [the children's barracks] looked down on us because we spoke the enemy's language... So even here we were disdained for something that wasn't in our power to change: our mother tongue." (p. 354)

ערבי, דבר עברית

2008-06-08T21:13:00.000+03:00

מרזוק חלבי על הצעת החוק לביטול מעמדה של הערבית כשפה רשמית.

כרגיל בדיונים עיתונאים הניתוח דל, ושימוש בניסוחים מוקצנים כמו "מחיקת השפה הערבית" לא תורמת לאיכות הדיון (השפה לא תעלם ולא תמחק אם תפסיק להיות שפה רשמית). אולם הנסיון לקשר את הסוגיה להקשר התרבותי-חברתי-אתני רחב יותר הוא כמובן במקום.

אגב, ראוי לשים לב שגופים רבים במדינה מפרסמים הודעות בעברית/אנגלית/רוסית ומתעלמים מהערבית גם כיום. חבל שכעת, בעוד הערבית נהנית ממעמד של שפה רשמית, לא נאבקים נגד תופעה זו ביתר מרץ.

בכל המובנים

2008-06-01T10:38:00.003+03:00

אחד השימושים שצורמים לי במיוחד הוא השימוש הלא זהיר בצירוף "בכל המובנים". הדוגמה הנוכחית היא הכותרת ב YNET מדברי אברהם פורז: "לפיד היה איש ענק, בכל מובן".

ייתכן שמדובר בקטנוניות, אבל ניסוח זה (שאינו מקורי כלל ועיקר) צורם לאוזניי.

הבעיה הבסיסית היא שהדובר בדרך כלל לא חושב על כל המובנים, ובין המובנים ניתן למצוא דברים שברי שאין כוונת הדובר אליהם.

המילה "ענק" מתייחסת בראש ובראשונה למידות פיזיות של אדם, כלומר לאדם גדול וגבוה הרבה מהממוצע (אדם כזה הוא "ענק", המילה משמשת כשם עצם). כתיאור (כמילת תואר) המילה משמשת לכל דבר עצום במידותיו, או גדול הרבה מהממוצע. רק לאחר שימושים אלה מגיע השימוש בלשון הדיבור (בסלנג) במילה "ענק" לציון דבר מה נהדר, נפלא ויוצא דופן.

האם פורז התכוון להתייחס למידותיו הפיזיות של טומי לפיד? ההומור של פוליטיקאים אינו תמיד מן המשובחים באירועים מן הסוג הזה. אך גם אם זו הייתה הכוונה (ואין לכך עדות בהמשך הציטוט מדברי פורז) הרי הגובה של לפיד (וגם זה אחד "המובנים") לא היה של עוג מלך הבשן.

איך שלא יהיה, ההגזמה הלשונית (תרתי משמע) הגלומה בהוספת "בכל המובנים" לתיאור כלשהו אינה חיננית, ובמקרים רבים מצליחה להוסיף למשפט יותר מאשר הדובר התכוון להוסיף.

איך להרוג מילה

2008-06-01T10:29:00.001+03:00

השימוש המטפורי במילה אתרוג לתיאור היחס התקשורתי (ואולי הציבורי) לאריאל שרון בתקופת ההתנתקות היה יצירתי ומוצלח. מכאן ועד לשימוש בלתי פוסק במילים נגזרות: לאתרג, מאותרג, יתארגו וכד' המרחק רב.

השימוש הזה בולט במיוחד במוסף לשבת של ידיעות אחרונות מהשבוע שעבר. נדמה שכל מילה שנייה בו מכילה את האותיות א.ת.ר.ג. חשיפת יתר כזו של מילה היא מתכון בטוח לכך שהמילה תימאס ותיעלם משימוש.
שם הפרי כמובן יישאר, אך אני חוזה שהשימוש המטפורי שיכול היה להישאר טמון במילה ימאס בקרוב.

בעיה נוספת היא שהמילה משמשת כיום בעיקר לביקורת של חלק מסוים מהציבור - המצוי בצד הימני של המפה הפוליטית - על התקשורת וייתכן שאף על שאר הציבור. ברגע שמילה מנוכסת בצורה כזו סביר להניח שקשה יהיה לאחרים להשתמש במילה, ושהמילה תקבל קונוטציות פוליטיות חזקות, שיפגעו בתפוצתה. נדמה לי מקריאת טוקבקים שאנו מתקרבים למצב זה, אם טרם הגענו אליו.

האם צריך לומר ברוך שפטרנו או להצטער על לכתה של המילה? איש איש וטעמו.

תוספת: עוד על שפת ההתנתקות כתבתי כאן.

עוד זה מדבר וזה בא

2008-05-28T09:31:00.002+03:00

דיברנו כבר כמה פעמים על הצורות החדשות בנבצרות בקלון וכו' . כצפוי הדברים לא נעצרו שם. כעת כבר מדברים על לצאת לנבצרות.

כמעט כמו לצאת לחופשה (השאלה, כמובן, היא מי מממן את הטיסה...)

הבל הבלים הכל הבל

2008-05-25T20:36:00.001+03:00

ynet ועמותת גשר מקיימים סקר במטרה למצוא "את הביטוי התנ"כי שהשתרש בשפה העברית". המבחר מצומצם, אך כידוע - מי שמצביע משפיע (זה לא ביטוי תנ"כי, אגב...)

מה ניתן ללמוד מכך שזהו סקר, במקום דיון של מומחי לשון וחברה? זו רוח התקופה; לכן המשכיל בעת הזו ידום, כי עת רעה היא. ומהו סקר אינטרנט אם לא מושב לצים?

ולשם השעשוע: זהו את הביטויים בהודעה זו ואת מקורם.

הכל בגלל מסמר קטן

2008-05-25T01:09:00.001+03:00

שינוי קטן בסימני פיסוק יכול לשנות את כל המשמעות של משפט. אפילו שינוי באינטונציה יכול לשנות משמעות של משפט, כמו בבדיחה הידועה על סטאלין (במברק היה כתוב "אני טעיתי, אתה צדקת. -- טרוצקי". סטאלין כמובן שמח. עד שנגר פשוט ביקש להקריא בפני הקהל את המברק עם יותר רגש: "אני טעיתי??! אתה צדקת??! -- טרוצקי". לא ידוע מה עלה בגורלו של אותו נגר...)

כיום בעיות דומות קורות בגלל גדלים של פונטים ומיקום תמונות. כותרת המשנה של המאמר הראשי באתר הארץ אתמול הייתה "בשיחות עם אנשי לשכתו אמר רה"מ, שנחקר בפעם שנייה באזהרה, כי ברור לו שיואשם שההתקדמות המדינית היא ספין, אך הוא נחוש להתקדם". אצלי זה הופיע כך:

בשיחות עם אנשי לשכתו אמר רה"מ
שנחקר בפעם שנייה באזהרה
כי ברור לו שיואשם
שההתקדמות המדינית היא ספין
אך הוא נחוש להתקדם

אני חייב לומר שדי הופתעתי שאולמרט מרים ידיים ומצהיר שברור לו שיואשם, ועוד מוסיף ומודה שההתקדמות המדינית היא רק ספין... לקח לי רגע להבין שזו הייתה הפרשנות הפוליטית של הדפדפן. לזה קוראים אינטליגנציה מלאכותית...

חלבי ובשרי

2008-05-25T00:40:00.001+03:00

הארץ מדווח על אתר האינרטנט הדרוזי פורטל הכרמל. אותנו מעניין, כמובן, ההיבט הלשוני:

שפת האתר היא אחת התופעות המרתקות ב"פורטל הכרמל". הידיעות נכתבות בעברית, התגובות נכתבות בעירוב של עברית, ערבית באותיות עבריות, וערבית, ולפעמים בתוך משפט אחד יש שימוש בשתי השפות. מנהלי האתר מאמינים שהעובדה שהאתר פועל בעברית חושפת את המסרים שבו שכלל החברה הישראלית. העורך הראשי, חוסין חלבי, אף מרחיק לכת ואומר: "אני ישראלי לכל דבר. מבחינתי שאנשים ילמדו עברית ולא ערבית".

לעומתו כמאל חלבי, מנהל האתר, מודה שקשה לו לדבר ערבית בלי להכניס מונחים בעברית, אבל מזהיר כי הדבר עלול להוביל להתבוללות. עם זאת, הוא מסביר שהעברית עוזרת לאתר להשיג את מטרותיו: "אנחנו תופסים שתי ציפורים במכה אחת. גם מנהלים רב שיח של החבר'ה, וגם מעבירים את המסר לאן שצריך. אני יודע שבמשרד הפנים עוקבים אחרי מה שאנחנו כותבים".

אני מקווה שבמשרד הפנים יש מי שיודע לקרוא ערבית, אבל אני תקווה שהאתר יתרום לדו-שיח בין שתי האכולוסיות הלשוניות בחברה הישראלית. למותר לציין שאתר "יהודי" שיכלול גם תגובות בערבית יהיה מבורך אף הוא. לבושתי איני יודע ערבית (ביום מן הימים אצטרך ללמוד לפחות קצת), כך שאני מקווה שמי שיגיב כאן בערבית יכתוב גם תרגום או תקציר בעברית...

קשה באופן רשמי

2008-05-23T01:39:00.001+03:00

אבירמה גולן על הצעת החוק של לימור לבנת המבקשת לבטל את הערבית כשפה רשמית בישראל.

רמת הדיון ברשימה לא מעוררת התלהבות, אך לפחות ההתייחסות אל השפה היא כאל משהו חי ודינאמי, ולא כאל מאובן שהופקדו עליו שומרים בדמות האקדמיה ללשון העברית.

מדיניות לשון בישראל

2008-05-18T20:48:00.002+03:00

הכנס מדיניות לשון בישראל - תמונת מצב יערך ב 28 במאי.

מגוון נושאים מעניינים ידונו בכנס (למרות שהכותרות של ההרצאות אינן מזמינות במיוחד). כמה הרצאות שנראות לי מעניינות במיוחד:

אורית אבוהב תדבר על תרגומי אנתרופולוגיה לעברית.

רות בורשטיין תדבר על שינויים במדיניות האקדמיה בקביעת מילים חדשות.

דויד דורון ידבר על השפה בשלטים בבתי חולים.

כרגיל, אם מישהו מהקוראים יגיע לכנס, אשמח לשמוע התרשמויות.

עברית שפה קשה

2008-05-17T10:18:00.000+03:00

ראו מה מצאתי ביוטיוב.

יופי של מתנת יומולדת!

פעם שניה גלידה

2008-05-16T22:23:00.002+03:00

החום הרב השורר כעת במקום מגורי הוא תירוץ לשוב לנושא הגלידה שדנתי בו בהרחבה בעבר.

בהודעה המקושרת הזכרתי שבמקור המילה ארטיק היא שם של מותג, אך לא פירטתי מעבר לכך. לאחרונה קיבלתי את המייל הבא מרני:

"לגבי השם ארטיק יש דעות שונות.
מה שלי ידוע (משפחתי היתה מבעלי המפעל בבת ים ) היא שזה שמו של המפעל בבלגיה שממנו נרכש הידע והמכונות , דעה אחרת אומרת שמשפחתי הגתה את השם
משום שילוב אותיות המשפחה שלנו (אורטנר) אר בנוסף למילה טיק ( סטיק= מקל)."

לאחר בירור נוסף גילה רני את הפרטים הבאים:

"ארטיק הוא שם המפעל הבלגי , ממנו רכשה משפחתי את הזכות , הייעוץ, המכשור וכל השאר.
הנה מצ"ב האתר וראה אף את הלוגו הזהה."

המותג artic הוא כמובן סירוס מכוון של arctic. מילה זו עצמה מעניינת: The Arctic (עם A גדולה) הוא אזור הקוטב הצפוני, ואילו arctic הוא שם תואר המציין דבר מה קר מאוד.
מטרת המותג הייתה להדגיש כמה הגלידה קרה ונעימה בימי הקיץ החמים.

אגב, מהאתר של החברה מסתבר שהם מייצרים מגוון סוגי גלידות, ולא רק ארטיקים...

יום הולדת שמח

2008-05-16T22:18:00.000+03:00

היום לפני ארבע שנים נולד הבלוג עברית שפה קשה!

בשנים של אינטרנט (שכידוע הן עוד יותר מהירות משנות כלב) הבלוג הוא ממש ישיש, או לכל הפחות מאושיות המדינה...

זו הזדמנות טובה להזכיר שאני עדיין "כאן", למרות התדירות הנמוכה של הפרסומים. אני מפרסם פחות כי (1) אני לא בארץ, אז אני נתקל בפחות דוגמאות (אתם מוזמנים לשלוח לי, או לפרסם בשרשורים הפתוחים!) (2) אני עסוק מעל ראשי ו-(3) חם נורא.

מזל טוב!

ארמי אובד אני

2008-04-18T10:33:00.002+03:00

מנהג נאה הוא לתת צדקה לעניים לצורך החג. המנהג מכונה קִמְחָא דְפִסְחָא. הגיות שגויות נפוצות הרבה יותר מאשר ההגיה הזו.

וקושיה: איזה ביטוי דומה משמש לציון דבר מה נדוש, שאין בו כל חידוש, והאם ביטוי זה כשר לפסח?

חג שמח

2008-04-18T08:47:00.002+03:00

הבלוג וכותבו מאחלים חג שמח לקוראים באשר הם.

ואם אין קמח, לפחות קצת תורה:

חידון ההגדה של עברית קשה שפה.

דיון במשמעות מנהג האפיקומן.

החמצה חקיקתית

2008-04-10T10:08:00.005+03:00

כעת משנרגעו הרוחות מעט, ניתן להפנות להסבר של זאב סגל בעניין פסיקת בית המשפט בעניין מכירת חמץ בירושלים. פסק הדין נסבו על פרשנות הביטוי "מכל מקום שהוא" המשמש כהגדרה של המונח "פומבי" לצורך חוק העונשין.

מעניין לדעת האם הניסוח בחוק הוא טעות חקיקתית או שמא מדובר היה על פשרה שהושגה בחדרי חדרים, שהוביליה להשארת הפירצה בחוק.

(פרשנות משפטית שונה לפסק הדין, אך שאינה עוסקת בסוגיות לשוניות ניתן למצוא כאן.)

הערת אזהרה: הכותרות של כל הכתבות הללו עושות שימוש במשחקי מילים קלושים, כנראה שאי-אפשר להתאפק. כפי שודאי שמתם לב גם אני לא פסחתי על ההזדמנות הזו. עם הקוראים הסליחה.

עדכון: (15.4.08) יו"ר המפד"ל זבולון אורלב אמר בדיון, כי "בית המשפט התבלבל והחליף את עצמו עם האקדמיה ללשון העברית."

עדכון (21.4.08): הדיון הלשוני נמשך.

קול קורא

2008-04-09T23:08:00.002+03:00

פנו אלי בבקשה לפרסם את ההודעה הבאה העשויה לעניין את חלק מקוראי הבלוג:

בימים אלה מופקת סדרה חדשה בהנחיית ירון לונדון אודות השפה העברית. אנחנו מחפשים בין היתר אנשים שהעברית מעסיקה אותם באופן יומ-יומי וכלה שעסוקים בחידושי לשון.
אנא צרו קשר במייל הבא shlomintz@gmail.com.
אני מחפש אנשים שהעברית היא תחביב ואובססיה. במובן החיובי כמובן. אנשים שעסוקים בניסיון למצוא שמות עבריים למילים לועזיות, שמנהלים שיח עם האקדמיה ללשון עברית וכו.

וכדי שהודעה זו לא תהיה אך ורק לתכלית פרסומית, הרי חידה: האם יש לכתוב טלביזיה או טלוויזיה?

כיתה בית

2008-03-31T06:05:00.002+03:00

במוסף לשבת של ידיעות (28.3.2008) כותב נחום ברנע על משה קצב. בין היתר מופיעים במאמר המשפטים הבאים: "הקלון לא מעניין אותו, כנראה. לא חשוב מה יפסוק בית המשפט, הלכה למעשה הוא בקלון".

לא "עם קלון", "דבק בו קלון", או פשוט "התנהגותו ראויה לקלון". לא - בְּקלון.

טבעי שאדם שהיה "בְּנבצרות" יהיה עכשיו "בקלון", אך שני השימושים הללו משונים, כמובן.

קשה שלא להיזכר בניסוח אחר בשפת הבית - "תצא בחוץ" המפורסם של הרב עובדיה. אך למרות שנדמה שכל המקרים גם יחד יכולים להעיד או לעודד את צורת הביטוי הקלוקלת הזו, אני סבור שהשימושים הקצביים שונים לשונית מהדוגמה החיננית יותר של הרב עובדיה. והנה האתגר: מה ההבדל בין המקרים הללו?
ולמתקדמים: האם אני צודק בהשערתי?