tag:blogger.com,1999:blog-280359552009-07-14T21:04:29.621+03:00על הקשר בין מוזיקה ומידע, מוזיקה ותרבות דיגיטלית, מוזיקה באינטרנטקסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.comBlogger104125tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-2818239365488241682009-07-01T16:00:00.029+03:002009-07-02T10:10:02.141+03:00ב- 1.7.1979 היגיע לחנויות ה-<em>Walkman</em> הראשון של חברת Sony. הווקמן היה נגן קסטות קטן ונייד שפעל על 4 בטריות אצבע. זו פעם ראשונה שיכולנו לשמוע את המוזיקה שרצינו (כלומר לא רדיו טרנזיסטור) לבד באוזניות ובכל מקום. את שלי קיבלתי ב-1983 מהדוד שהגיע מצרפת. הוא היה מפלסטיק כחול וסחב הרבה שנים. ב<em>הארץ</em> כתבו על <a href="http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1096899.html" target="_blank">ההיסטוריה של המכשיר</a> וממציאו אנדראס פאבל משוויץ. למה <a href="http://www.kaseta.net/2006/12/blog-post.html" target="_blank">הפטנט הרשום של סוני הוא על שם אדם אחר בשם Kaoru Sumita</a>?<br /><br />הטור התקופתי על ענייני טייפים וקסטות יכלול כרגיל תצוגת אביזרים וגם הודעה על תאריך חשוב. אבל לרגל ציון יום המהפכה בתולדות צריכת המוזיקה נתחיל עם אירוע שסוקר השבוע באתרים רבים שגם מעלה חיוך וגם מעורר מחשבה. אני מתכוונת <strong>לילד הבריטי בן ה-13 שקיבל לידיו ווקמן למשך שבוע במקום נגן MP3</strong>.<br /><br /><span style="color:#660000;"><strong>"Giving up my iPod for a Walkman"<br /></strong></span>אנשי BBC Magazine החליטו לעשות ניסויים בבני אדם ולקחו את האייפוד מילד חביב בן 13, Scott Campbell שמו. כתחליף נתנו לו להסתדר במשך שבוע עם הווקמן הראשון של סוני. סקוט לא קיבל הסברים ונתבקש לכתוב חיבור מסכם. מה שהוא כתב מצחיק, מעניין, מעורר נוסטלגיה והרהורים על ההווה. לפניכם קטעים נבחרים בתרגום חופשי מהדיווח שלו, אבל אל תוותרו על <a href="http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/magazine/8117619.stm" target="_blank">הטקסט המקורי והמלא</a><br /><br /><a href="http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/magazine/8117619.stm" target="_blank"><img style="WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 200px" alt="סקוט אתה גיבור" src="http://newsimg.bbc.co.uk/media/images/45984000/jpg/_45984325_scott_466.jpg" border="0" /></a><br /><br /><span style="color:#333333;">"</span><span style="color:#003333;">אבא שלי אמר לי שזה האייפוד של תקופתו. הוא אמר שזה היה גדול אבל לא תיארתי שהוא התכוון עד כדי כך גדול. זה היה בגודל של ספר קטן.<br />מנקודת מבט פרקטית, הווקמן די מגושם, ובטח לא מתאים לגודל כיס, אלא אם יש לך כיסים גדולים. הוא מגיע עם תופסן חגורה שימושי המוברג לצידו האחורי, אבל משקל כל היחידה מספיק כדי לסחוב לך למטה את המכנסיים...<br />כשענדתי אותו תוך כדי הליכה ברחוב או בחניות, קיבלתי מבטים מוזרים, עירוב של הפתעה וסקרנות, שהביכו אותי קצת...כשעליתי לאוטובוס בית הספר זכיתי לקבלת פנים של צחוקים...<br />החברים שלי לא יכלו לדמיין את הוריהם משתמשים בקופסה המפלצתית הזאת, אך הביעו עניין בה ובאופן הפעלתה...<br />בחלק מהשיעורים בבית ספר מותר לי להאזין למוזיקה ואחד המורים זיהה את המכשיר ונתקף נוסטלגיה.<br />לקח לי שלושה ימים לקלוט שיש צד שני לקסטה. זו לא היתה הטעות התמימה היחידה שעשיתי: חשבתי שכפתור הבחירה בין מצב metal / normal על הווקמן הוא סוג של אקולייזר המותאם לז'אנר מוזיקלי, אך מאוחר יותר גיליתי שלמעשה מדובר בבחירת סוג הקסטה.<br />...הצלחתי ליצור פונקציית shuffle מאולתרת על ידי לחיצה ממושכת על כפתור ה-rewind ושחרורו באופן רנדומלי. אפקטיבי אך מצריך מאמץ.<br />כשהוא מנגן, המוזיקה הנשמעת בו שונה באופן משמעותי מאשר בנגן MP3, בעיקר בגלל רחשי ה-hiss ברקע ורעשי הסלילים בווקמן... אלה נגרמים קרוב לודאי בגלל חיי הבטריה הקצרים להחריד; הן כמעט גמורות תוך 3 שעות של שימוש רציף.<br />...הצורך להחליף קסטות מעצבן בפני עצמו. הקסטות, שיכלו להכיל עד 12 שירים כל אחת, מאחסנות חלקיק מנפח האייפוד הקטן ביותר."</span><br /><br />בדומה לסקוט, קיבלתי את הנגן הדיגיטלי הנייד הראשון שלי רק לפני 4 חודשים. גם אני חושבת שהמוזיקה נשמעת שונה ולכן מעדיפה להאזין בו לפודקסטים. גם לי לקח כמה ימים לגלות איך להזיז את האצבע כדי לרוץ כמה דקות קדימה. סקוט לא מעריך איזה כיף לעשות STOP לכמה שניות ולהמשיך בדיוק מהמקום בו הפסקת. (ואל תגידו לי לעשות PAUSE, זה הורס את הקסטה... :-) חבל שלא נתנו לסקוט קסטות מקוריות של אלבומים. אז הוא היה מגלה את העטיפות היפות עם התמונות והמילים ובטח לא היה מפספס שיש צד שני לקסטה.<br />איך היתה הפעם הראשונה שלכם?<br /><br /><br /><strong><span style="color:#660000;">שימושי / אופנתי<br /></span></strong>אולי כבר ראיתם נגן <a href="http://asia.cnet.com/crave/2008/04/28/mp3-cassette-to-relive-drive-in-memories/" target="_blank">MP3 בצורת קסטה</a>, אבל אחרי הסיפור של סקוט הצעיר ממש מתבקש לתת לו את זה כיוון שטייפים ישנים יכולים לקרוא אותו ולנגן כאילו יש בפנים סליל. למכשיר אין זיכרון פנימי ומוזר לראות כרטיס SD מוכנס לתוך קסטה. אגב, יש גם קסטה שהיא Bluetooth. פשוט מכניסים לטייפ באוטו ויש שיחות טלפון. פרטים נוספים <a href="http://www.thinkgeek.com/gadgets/electronic/aad2/" target="_blank">כאן</a>.<br /><br /><a href="http://asia.cnet.com/i/r/2008/crave/mp/63003365/cassette_340x269.jpg" target="_blank"><img style="WIDTH: 340px; CURSOR: hand; HEIGHT: 269px" alt="נגן קסטה דיגיטלי" src="http://asia.cnet.com/i/r/2008/crave/mp/63003365/cassette_340x269.jpg" border="0" /></a><br /><br />אם אתם רוצים <a href="http://www.thingiverse.com/thing:267" target="_blank">כרטיס ביקור</a> מעוצב כמו עטיפת קסטה - DIY! הסברים מפורטים לעיצוב כולל קבצים להורדה תמצאו <a href="http://www.thingiverse.com/thing:267" target="_blank">כאן</a>.<br />והנה <a href="http://www.effektivedesign.co.uk/#3135" target="_blank">סיכות </a>שנוצרו מתוך סוגים פופולרים של קסטות (המלאי הראשון אזל, מי קונה את זה?!)<br />וגם <a href="http://gadgets.boingboing.net/2008/05/28/cassetteface-watch-t.html" target="_blank">שעון יד</a> של <em>Sharp</em>. שני החורים של הקסטה משמשים כשעונים נפרדים לדקות ולשעות. לא בטוח שיא היופי אבל מיוחד.<br /><br /><a href="http://www.effektivedesign.co.uk/#3135" target="_blank"><img style="WIDTH: 395px; CURSOR: hand; HEIGHT: 296px" alt="רטרו זה אנדרסטייטמנט" src="http://www.effektivedesign.co.uk/media/3135/Tape-Badges-16.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://gadgets.boingboing.net/2008/05/28/cassetteface-watch-t.html" target="_blank"><img style="WIDTH: 395px; CURSOR: hand; HEIGHT: 297px" alt="רק 35 פאונד" src="http://www.boingboing.net/images/_cassette_watch.jpg" border="0" /></a><br /><br /><span style="color:#990000;"><br /></span><span style="color:#660000;"><strong>שריינו ביומן</strong><br /></span>פסטיבל הטייפים השלישי יתקיים ב-3-5 בספטמבר ויהיה הפעם בסימן בינלאומי. היוזמים והמארגנים הם כרגיל אנשי <em>הצימר</em>, והם מזמינים את הציבור להציע הצעות להשתתפות. אמנים/מוזיקאים שעושים מוזיקה באמצעות סלילים מכל סוג (אפשרי בשילוב עם כלים אחרים, אינסטליישן ועוד) מתבקשים לפנות <a href="mailto:zimmer.ta@gmail.com">באימייל</a> עד ה-2 באוגוסט. <a href="http://www.kaseta.net/2009/02/blog-post.html" target="_blank">כאן </a>אפשר לקרוא על האירוע הקודם לפני חצי שנה, הייתי ביום הראשון והיה מפתיע ומעניין. פרטים ומידע נוסף יפורסמו כאן בהמשך.<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/קסטה" target="_blank" rel="tag">קסטה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/ווקמן" target="_blank" rel="tag">ווקמן</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/טייפ" target="_blank" rel="tag">טייפ</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-281823936548824168?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-44758153520527800852009-05-11T19:02:00.013+03:002009-05-12T18:54:22.686+03:00למרות שאני נמנעת ומתאפקת להשאיר ביקורות על מוזיקה והופעות מחוץ לתחום הסיקור כאן, היום החלטתי לחרוג משתי סיבות: <em>א</em>.קראתי ביקורות באתרים הגדולים והרגשתי שממש חסר להם מידע על מה שהלך אתמול בערב <em>ב</em>.זו הזדמנות להגיב לנושאים חשובים שגיאחה העלה בשבוע שעבר בפוסט "<a title="קישור ישיר אל: המון דברים יכולים לקרות ברווח בין הזמר לקהל" href="http://haoneg.com/temp/2289" target="_blank">המון דברים יכולים לקרות ברווח בין הזמר לקהל</a>".<br /><br /><strong>היה בסדר:</strong><br />*החוויה הכללית כיפית<br />*פלייליסט בסדר גמור (כן, כולל <a href="http://www.youtube.com/watch?v=4dBtfeoXM8I" target="_blank">Flies on the Windscreen</a>!)<br />*ביצועים טובים<br />*הופעה מושקעת ולא קצרה, דפש מוד רבתי יודעים את העבודה וזו תחושה חגיגית<br />*נרשמו כמה רגעים מרגשים לרבות "פאשיזם איצטדיונים" ע"פ הוראות הפעלת הקהל של <a href="http://www.youtube.com/watch?v=t8l4-SzOoto" target="_blank">Never Let Me Down</a><br /><br /><strong>לא היה בסדר:<br /></strong>*להשמיע (אפילו קצת) מוזיקה של דפש מוד לפני ההופעה (נדמה לי שזה היה דרך הרדיו)<br />*החרמת בקבוקי מים ע"י משטרת ישראל. לא מדובר בשיקול בטחוני, שהרי מיד בכניסה נמכרים בקבוקי מים במחיר מופקע. כיוון שמדובר בתאוות בצע אני רוצה שחברת האבטחה הפרטית תחרים לי את המים ולא עובדי מדינה לובשי מדים.<br />*מסכי וידאו קטנים שלא מתאימים לממדי האיטצדיון (צא ולמד מפול מקרתני)<br />*וידאו ארט קלישאתי וקליפים שבגדול מוצו<br />*דייב גאהן התעייף או שכח שבאנו לשמוע במיוחד את קולו וחרג עם המינונים של שירת הקהל. <em>Enjoy the Silence</em> אכן המנון אבל רבק תן לנו לשמוע אותך קצת! ומה עם <em>Stripped</em> היפה שהפך לשירה בציבור? באמת שרק פזמון מלא אחד של גאהן היה מספיק.<br /><br /><strong>חמור ובלתי נסלח:</strong> <strong>לא היה ווליום<br /></strong>הווליום היה כל כך נמוך שלאורך כל ההופעה כולם יכלו לשמוע את השיחות של כולם בטון דיבור רגיל.<br />כל רשימת "לא בסדר" היתה נסלחת לולא הבעיה המחרידה הזאת.<br />כל רשימת "היה בסדר" יורדת לטימיון אם אי אפשר לקבל את הדבר הבסיסי בהופעה – לשמוע.<br /><br />לא ביקשנו רעש מחריש אוזניים ולא ציפינו שהבאסים יקרעו לנו את כלי הדם, אבל לא התקבל על הדעת שבהופעה ברמה כזאת בפירוש שמעו גרוע.<br />חשדנו שהמצב לא משהו בחימום של ה-<em>Yeah Yeah Yeahs</em>, שנשמע כמו mp3 בנגן אבל קיווינו שהמצב ישתפר. רבים קלטו את הבעיה וניסו לרדת כמה שיותר למטה כדי להתקרב איכשהו לרמקולים, אבל קיבלנו עדויות שזה עדיין לא טוב ומרגיש מקסימום כמו להשתתף במסיבה עם מערכת הגברה משובחת.<br /><br />היינו ביציע 11 שזה בדיוק אמצע האיצטדיון. על אותה בעיה שמענו גם ממי שישב ביציעים ממול. את מי שישב גבוה או ביציעים רחוקים יותר סביר להניח שאין דרך לנחם... <strong>ההופעה בעצם פנתה רק למי שהיה בחצי הקדמי של הדשא</strong>. (גם דייב גאהן בעצמו התייחס רק לקהל שהיה ממוקם קרוב אליו לא?)<br />וכאילו להוסיף חטא על פשע, במסכים לא הראו דבר ממה שקורה על הבמה (לעתים רחוקות, עם אפקטים של נגטיב וכיו"ב). גם לא לראות וגם לא לשמוע זה אכזבה ענקית עם כל הכבוד לגודל המעמד והאירוע שנפל בחלקנו הישראלים שעדיין לא מכירים שירים חדשים של דפש מוד, שההופעה מורכבת מדי עבורם ושלא זוכים לראות הופעות חו"ל (כל קטע במשפט האחרון נכתב בציניות. לצערי זו במידה רבה רוח הדברים בביקורות שקראתי)<br />אל תאשימו את הקהל שרצה מאוד להשתתף ולהיסחף, כי למחציתו לא באמת נתנו "להיכנס" להופעה והיא לא "היגיעה" אליו.<br /><br /><a href="http://web.macam.ac.il/~penn/DM.jpg"><img style="WIDTH: 386px; CURSOR: hand; HEIGHT: 487px" alt="Can't hear you / Can't see you" src="http://web.macam.ac.il/~penn/DM.jpg" border="0" /></a><br /><br />מדובר למעשה בהתעלמות מרבבות אנשים שישבו ביציעים (ובחלק האחורי של הדשא). אני לא מבינה בסאונד ולא יודעת אם מה שהיה צריך זה להגביר את הווליום, להוסיף רמקולים או להפנותם לצדדים, או אולי להחליט שהאיצטדיון הזה לא מתאים. אימפריה כמו דפש מוד צריכה לשלוח אנשי מקצוע מספיק זמן מראש כדי לבדוק היטב כל איזור ולהחליט על הדברים האלה.<br /><br />בדרך חזרה תפסנו טרמפ מקרי עם המפיק אלון שפני (תודה :-) ודיברנו על הופעות שיצא לנו לראות בארץ ובחו"ל והאנרגיה שהיתה חסרה בערב הנ"ל. שפני אמר שדפש מוד זו להקת מועדונים ולא רוק ולכן לא מתאימה לאיצטדיונים. אני לא מסכימה איתו. זה היה נכון בעבר אבל כבר הרבה שנים דפש מוד מתיימרת ויודעת להיות גם וגם ויש אינסוף ראיות לכך שהם יכולים להרים איצטדיונים הרבה יותר גדולים מר"ג (<a href="http://www.youtube.com/results?search_type=&amp;search_query=depeche+mode+live&amp;aq=f" target="_blank">חיפוש פשוט ביוטיוב מדגים זאת</a>).<br /><br />בשנה שעברה גיליתי לתדהמתי בשיחת טלפון עם <a href="http://www.kaseta.net/2007/02/blog-post_22.html" target="_blank">צחי רולניק</a> שבעיקרון הפסיק ללכת להופעות חיות. לטענתו מיצה את פורמט צריכת והגשת המוזיקה הזה ומבחינתו הבין שהשלמות וההנאה שהוא מחפש במוזיקה נמצאים בדיסקים. זה היה שוק רציני לשמוע כזה דבר ממנו אבל משום מה מאז לא יוצא לי מהראש. אתמול בערב קצת הבנתי אותו.<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/דפש" target="_blank" rel="tag">דפש מוד</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/הופעה" target="_blank" rel="tag">הופעה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/איצטדיון" target="_blank" rel="tag">איצטדיון</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/סאונד" target="_blank" rel="tag">סאונד</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-4475815352052780085?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-87779166657838036602009-03-30T22:42:00.017+03:002009-03-30T23:16:21.181+03:00מטבע הדברים כמעט כל מהלך של חברת <a href="http://www.amazon.com/" target="_blank">Amazon</a> (משינוי בעיצוב האתר ועד שירות חדש) זוכה לסיקור נרחב. במשך השנים גיליתי שלמרות שמעולם לא ביצעתי רכישה דרך אמאזון אלא דוקא דרך אתרים אחרים, יוצא לי כמעט כל שבוע להיכנס לאתר ואף לגלוש בו די הרבה זמן. איכשהו תמיד אני צריכה לחפש שם משהו, לבדוק, לקרוא, להשוות.<br />הנה כמה דברים על אמזון בהקשר של מוזיקה שכדאי לדעת:<br /><br />1. <a href="http://www.amazon.com/backfromthevault" target="_blank"><strong>Back from the Vault</strong></a> – לפני שבועיים הושק מיזם מבורך של הוצאה מחודשת של אלבומים נדירים (בכל פורמט שיצאו) שאזלו ונעלמו מזמן מהמדפים. הפרויקט נעשה באמצעות <a href="https://www.createspace.com/" target="_blank">CreateSpace</a> (חברת בת של אמזון הנותנת, בין השאר, פלטפורמה חינמית למוזיקאים לפרסם את יצירותיהם). הדיסקים יצאו רק על פי דרישת הקהל על מנת שיודפסו מחדש אלבומים שיש להם ביקוש, והמוזיקה תימכר בדיסקים או כקבצי MP3. יותר מ-20 לייבלים שותפים לפרויקט ונכון לעכשיו יוצאו לאור מחדש כ-1000 אלבומים, מתוכם 300 תקליטי ג'אז (הקורא עמי סלנט ישמח לדעת שהם יכללו גם חומרים של בני גודמן :-)<br />בתכנית הזאת כל הצדדים מרוויחים והיא מתיישבת היטב עם <em>sell less of more</em> או מה שקרוי "הזנב הארוך". <a href="http://newmusicstrategies.com/2008/08/14/is-the-long-tail-good-for-musicians/" target="_blank">Andrew Dubber דן בהרחבה האם העיקרון הכלכלי הזה מועיל למוזיקאים</a>: חברות התקליטים הגדולות הבינו מזמן שכדאי להן להוציא כמה שיותר אוספים, הוצאות מחודשות, הקלטות מהופעות וכו'. העלות השולית של ייצורם נמוכה ולכן יש רווח גם אם המכירות מעטות יחסית. דאבר מזכיר שהזנב הארוך לאו דוקא מעיד על היעלמותו של הלהיט - גידול בקהלי נישה לא גורם בהכרח לצמצום במספר הלהיטים.<br />לטענתו עבור מוזיקאים עצמאים "הזנב הארוך" יכול להיות מועיל כיוון שנותן הזדמנות ליצירותיהם להימכר. הם אמנם לא הופכים מיליונרים, אבל לפחות הפצת המוזיקה שלהם קלה יותר והם אינם חייבים להצדיק הוצאת אלבום חדש רק בתנאי שימכר במינימום אלף עותקים...<br /><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_-jaxe5hX7n8/SdEjF18tdeI/AAAAAAAAAJU/dbOAuuhsFC8/s1600-h/amazon.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5319071218189301218" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 8px 8px 0px; WIDTH: 240px; CURSOR: hand; HEIGHT: 209px" alt="יאללה אמזון" src="http://4.bp.blogspot.com/_-jaxe5hX7n8/SdEjF18tdeI/AAAAAAAAAJU/dbOAuuhsFC8/s400/amazon.jpg" border="0" /></a> 2. <a href="http://www.amazon.com/MP3-Music-Download/b?ie=UTF8&amp;node=163856011" target="_blank"><strong>Amazon MP3</strong></a> – חנות המוזיקה הדיגיטלית של אמזון נחשבת למתחרה מכובדת של iTunes. הקבצים שנמכרים להורדה הם באיכות טובה יחסית (kbps 256), הקטלוג ענק ומגוון (גם במחיר), ובדיוק לפני שנה נוספה האפשרות <a href="http://www.boingboing.net/2008/03/03/linux-downloader-for.html" target="_blank">להוריד שירים גם למשתמשי מערכת ההפעלה של לינוקס</a>. על המעמד והחשיבות של החנות ברשת אפשר היה ללמוד כאשר הכריזה בספטמבר 2007 על הסרת מגבלות ההאזנה המוכרות כ-DRM. כאשר אמזון מבצעת כזה מהלך האימפקט חזק מאוד. Amazon MP3<a href="http://hypebot.typepad.com/hypebot/2007/09/what-the-amazon.html" target="_blank"> נחשבה כמי שעשתה צעד גדול קדימה למוזיקה בעידן הדיגיטלי</a>, הרחיבה את כמות מורידי המוזיקה בתשלום בעולם ונתנה זריקת מרץ לתעשייה.<br /><br />3. <a href="http://www.soundunwound.com/" target="_blank"><strong>SoundUnwound</strong> </a>– ויקיפדיה של מוזיקה. אתר שעדיין לא זוכה להצלחה מסחררת (כנראה בגלל החיבור לאמזון) למרות שיש לו פוטנציאל עצום (בגלל החיבור לאמזון...) מאגר המידע המוזיקלי הזה הושק בספטמבר 2008 ומבוסס על בסיס הנתונים של אתר אמזון ובנוסף מאפשר למשתמשים לערוך את התכנים אודות כל שיר, אלבום, להקה או לייבל. הכותבים מקבלים ציונים והערכה מצטברת. כל שינוי והוספה עוברים אישור של צוות אמזון על מנת לשמור על מידע אמין ומדויק.<br />הצד החזק של האנציקלופדיה הזאת הוא ללא ספק כל מה שקשור לדיסקוגרפיות (שניתן למיין על פי פרמטרים שונים), השימושיות והעיצוב היפה והנוח המשלב וידאו ותמונות, ואפליקציה מבוססת פלאש באמת מוצלחת של סרגל זמן (timeline) המציג היסטוריה של אמן/להקה. הנה <a href="http://www.soundunwound.com/sp/contributor/timeline/Bob+Dylan?contributorId=12&amp;ref=TL" target="_blank">הדוגמא של בוב דילן</a>.<br />בשעתו <em>coolfer</em> כתבו <a href="http://www.coolfer.com/blog/archives/2008/09/first_impressio_1.php" target="_blank">בביקורת על האתר</a> שהוא רחוק מלנצח את כמות המידע הטקסטואלי שיש בויקיפדיה, ואת העובדה שיש בו אוריינטציה המסחרית (פרסומות והפניות לחנות אמזון). לדעתי SoundUnwound עדיין צעיר ושווה בדיקה.<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/אמזון" target="_blank" rel="tag">אמזון</a> ,<a href="http://www.technorati.com/tag/amazon" target="_blank" rel="tag">amazon</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/SoundUnwound" target="_blank" rel="tag">SoundUnwound</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/CreateSpace" target="_blank" rel="tag">CreateSpace</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/mp3" target="_blank" rel="tag">mp3</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-8777916665783803660?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-46950365335645425982009-02-02T21:42:00.006+02:002009-03-30T22:39:15.909+03:00<p>"<span style="color:#660000;">השימוש בכלי אנכרוניסטי אינה ביטוי של התרפקות על העבר דווקא, אלא ניסיון למצוא את האיזון הנכון בין האדם לטכנולוגיה. זהו צעד אחורה אל המקום בו המניפולציה של הסאונד היא פרי מגע יד, ואיננה רק ביטוי של פקודה בינארית, חזרה לגבולות החומר, בזכותן האדם פורץ מעבר. הסליל הוכיח את עצמו, בניגוד לתחזיות, כבעל אורך חיים גדול יותר מזה של המדיה הדיגיטאלית, ועל כן הוא מגשר כיום בין אותו עבר מוכחש טכנולוגית, ובין ההווה</span>." (מתוך טקסט המבוא לפסטיבל)<br /><br /><a href="http://web.macam.ac.il/~penn/festival.jpg"><img style="WIDTH: 439px; CURSOR: hand; HEIGHT: 607px" alt="" src="http://web.macam.ac.il/~penn/festival.jpg" border="0" /></a> </p><p></p><p>להלן תכנית הפסטיבל שכתבתי עליו בפעם הקודמת. נראה מסקרן.<br />סטודיו "הצימר" / הגדוד העברי 5, ת"א / כניסה חופשית.</p><p><strong><span style="color:#990000;">יום חמישי 05/02 19:30 – 23:00</span><br /></strong>אריק שפירא<br />יציג את יצירתו "<em>קינות ללוטן</em>" (1987), יצירה אלקטרו-אקוסטית אשר נעשתה על גבי טייפ. "קינות ללוטן" חוברה עפ"י פואמה של עידו בשור, המספרת על גיסו לוטן יצחקי שנהרג במלחמת לבנון הראשונה.</p><p>יוסי מר-חיים<br />הרצאה – <em>תפקיד טייפ הקסטות בהתפתחות המוזיקה של המאה ה20</em>.<br />מופע – "<em>מניאטורות</em>" – אילתור עם חפצים קטנים, מקלדות קטנות וטייפ קסטות.</p><p>אורי דרומר<br />"<em>קריעה</em>" – הקלטה המתעדת לידה. מופע המתבסס על טייפים טקסט גיטרה ולופים.</p><p>קובי אור<br />"<em>אסמאהאן</em>" – אחותו של פריד אל-אטרש היתה זמרת מצרית פופלארית שנהרגה בתאונת דרכים. יש המאשימים את הזמרת המצריה אום כולתום בגרימת מותה.</p><p><span style="color:#990000;"><strong>יום ששי 06/02 16:30 – 21:00<br /></strong></span><em>בירדי נאמ נאמ<br /></em>רון זד, אלון אלדור, אריה קישון - טייפים אפקטים גיטרה וקולות.<br /><br />אלכס דרול וזהר ניקוטין – <em>טייפשפיל</em></p><p><em>Shib-Er-Tape</em><br />פגועי מח עם שמיל פרנקל, יעל ברולסקי ועלמה.</p><p><em>Mites<br /></em>רוק פסיכאדלי מופשט.</p><p><em>Cassexxe Vibrato<br /></em>אולה וזהר ניקוטין - קולות, טייפים ואפקטים.</p><p><strong>תגיות</strong>: <a target="_blank" href="http://www.technorati.com/tag/פסטיבל הטייפים" rel="tag">פסטיבל הטייפים</a>, <a target="_blank" href="http://www.technorati.com/tag/הצימר" rel="tag">הצימר</a></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-4695036533564542598?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-40179656334542271052009-01-15T23:08:00.015+02:002009-07-06T13:10:27.964+03:00לשמחתי הפוסט הראשון השנה בנושא קסטות :-)<br /><br /><span style="color:#660000;"><strong>הווה</strong> (דיגטציה ופסטיבל)<br /><br /></span>לפני כמה זמן כתב Andrew Dubber, סוג של גורו בכל הקשור למוזיקה בעידן הדיגיטלי, <a href="http://feeds.feedburner.com/~r/newmusicstrategies/~3/429568175" target="_blank">עצות מעשיות לגבי קסטות ישנות</a>. המסר שלו חד משמעי:<br />"<strong>Digitise it. Digitise it <em>all</em></strong>."<br />הקריאה הזאת מופנית בעיקר לקוראים המוזיקאים שלו אבל לדעתי נכונה לכולם כיוון שסרטים מגנטיים נשחקים עם הזמן. לאחרונה המרתי סרטי 8 מ"מ של משפחתי, ולמרות שאוחסנו בתנאים טובים ההמרה הצילה את התמונה אבל עבור הסאונד היה מאוחר מדי והוא נדפק.<br />הקסטות לא יכולות לחכות הרבה שנים לכן צריך למהר. אז הנה <a href="http://www.dyers.org/blog/archives/2008/09/05/how-to-convert-your-old-casette-tapes-into-mp3s/" target="_blank">מדריך טוב איך לעשות זאת עם תוכנת Audacity</a>, ובכל אופן מעניין לקרוא את 3 הסיבות שדאבר נותן למוזיקאים להציל אפילו את הדמו הנידח ביותר: זנב ארוך, ארכיון ותרפיה! קראו <a href="http://feeds.feedburner.com/~r/newmusicstrategies/~3/429568175" target="_blank">כאן</a>.<br /><br />מסתבר שבישראל יש מוזיקאים שכבר נמצאים כמה צעדים קדימה ויכולים להפתיע את דאבר.<br />ב-5-6 בפברואר יתקיים בסטודיו פרטי בשם <em>הצימר </em>- <strong>פסטיבל הטייפים השני</strong> המוקדש לאומנים המופיעים עם מוזיקה המיוצרת באמצעות טייפ סלילים או מקסטות.<br />הפסטיבל הראשון, גם הוא ביוזמת <em>הצימר,</em> התקיים בקיץ (ובפורמט מצוצמם יותר במועדון <em>אוגנדה</em> בירושלים) והשתתפו בו בין השאר אורי דרומר, יוסי מר חיים, <em>פגועי מוח</em>, ליל וולף ואביעד אלברט.<br />עד ה-22 בינואר יוצרים עדיין מוזמנים להגיש הצעות, אפשרי בשילוב כלים נוספים או מיצבי סאונד (עבור <a href="mailto:zimmer.ta@gmail.com">רון קציר</a>). ההשתתפות בחינם, הגדוד העברי 5 ת"א.<br /><br /><br /><span style="color:#660000;"><strong>נוסטלגיה</strong> (ה-Cure ואנימציה)<br /><br /></span>היום כתב אורן ראב על החיסרון של הקסטה (שהוא גם יתרון): "קסטה נותנת שתי אפשרויות - לחכות שההקלטה תעשה סיבוב מלא ותחזור לשיר שאתה אוהב, מתוך תקווה ששאר השירים גם טובים; או להעביר אחורה ולשמוע את השיר שוב".<br />על קסטות ומדוע הן כמו להקת <em>הקיור</em> קראו <a href="http://soothsayer.blogli.co.il/archives/150" target="_blank">בטור יפה על האלבום Wild Mood Swings</a>.<br /><br />ולסיום ממתק לטובת אלה שטרם ראו... <a href="http://www.atom.com/funny_videos/hello/" target="_blank">Hello </a>הוא קליפ אנימציה מיוחד מאת Johnathan Nix שופע רומנטיקה לקסטות וכבוד לתקליטים (6:32 דק')<br /><br /><embed src="http://media.mtvnservices.com/mgid:hcx:content:atom.com:7718fef9-286a-4744-9a0f-c52fbd559fe4" width="425" height="354" type="application/x-shockwave-flash" wmode="window" allowfullscreen="true" flashvars="autoPlay=false"></embed><br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/קסטה" target="_blank" rel="tag">קסטה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/דיגיטציה" target="_blank" rel="tag">דיגיטציה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/פסטיבל" target="_blank" rel="tag">פסטיבל הטייפים</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/נוסטלגיה" target="_blank" rel="tag">נוסטלגיה</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-4017965633454227105?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-81369914242563607782008-12-30T22:43:00.044+02:002009-01-06T18:29:32.124+02:00זהו בדיוק הפוסט ה-100 בבלוג, לכן אחרוג ממנהגי ואכתוב בנימה קצת יותר אישית.<br /><br /><strong><span style="color:#660000;">מוזיקה ורשימות קצרות</span></strong><br />כמו <a href="http://soothsayer.blogli.co.il/archives/145" target="_blank">אורן ראב</a>, אני מתקשה ולא כל כך יודעת איך לדרג אלבומים וממילא זה כבר נעשה המון מסביב בצורה מוצלחת. אני גם איטית ובדרך כלל נחשפת לאלבומים (ועל אחת כמה וכמה מתאהבת) באיחור של שנים (ראו בהמשך), כך שאין לי תובנות גדולות ומשמעותיות לגבי המוזיקה ב-2008.<br />זו הסיבה שנדלקתי על הרעיון של <a href="http://idosius.blogli.co.il/archives/119" target="_blank">עידו שחם</a> לספר על האלבומים שהכי עשו לו את זה השנה מכל מיני סיבות, <strong>בלי קשר לשנה שבה יצאו</strong>. אז לפי שיטה זו –<br /><br /><strong>5 האלבומים שהכי ליוו אותי ב-2008:<br /></strong>Lou Reed – Transformer / 1972<br />Roxy Music – Stranded / 1973<br />New Model Army – No Rest for the Wicked / 1985<br />The Mars Volta – Frances the Mute / 2005<br />Interpol – Our Love to Admire / 2007<br />האמינו לי שלא מדובר בשניים-שלושה שירים מוצלחים אלא ביצירות מופת.<br /><br /><strong>5 השירים ששמעתי בלי הפסקה ב-2008:<br /></strong>Television - Marquee Moon / 1977<br />Jean Conflict - One Day I Smile / 1988<br />Midlake – Roscoe / 2006<br />Alice Smith – Dream / 2006<br />Secret Life of Sophia - Nanda Devi / 2008<br />אני יודעת שיש עומס המלצות והאזנות עכשיו באתרי המוזיקה, אז קחו חודש קדימה וזכרו להאזין לשירים היפיפיים האלה.<br /><br /><strong>5 יוצרים שהיה לי עונג לגלות פעם ראשונה ב-2008:</strong> (איטית כבר אמרתי?)<br />Om<br />Omar Rodriguez-Lopez / The Mars Volta<br />Perry Blake<br />Midlake<br />Bright Eyes<br />חייבת לחרוג ולציין שבישראל גיליתי השנה את <em>קטב מרירי, מארש דונדורמה</em>, יהוא ירון, <em>התפוחים</em>.<br />היו הכרויות עם רבים אחרים, אבל את הנ"ל זכיתי לראות בהופעה ו/או להתאהב באלבום שלם מתוצרתם. אגב מעניין שאת הרוב הכרתי או בינואר או לקראת סוף השנה.<br /><br /><strong><span style="color:#660000;">קסטה ובלוגים על מוזיקה</span></strong><br />בלוגים ותיקים, שעשו חיל יוצא דופן השנה וקפצו מדרגה מבחינת איכות והשקעה הם לדעתי <a href="http://www.sikurmemukad.com/music/" target="_blank">מר לוויתן</a> ו<a href="http://haoneg.com/" target="_blank">עונג שבת</a>.<br />בלוגים על מוזיקה שממש נולדו ב-2008 ונכנסו ל-RSS שלי כי לדעתי הם מאוד מוצלחים היו <a href="http://yael.haoneg.com/" target="_blank">אפילו עז</a> ו<a href="http://www.cafe.themarker.com/view.php?u=165422" target="_blank">לגדול אחורה</a>.<br />מבחינת הבלוג <em>קסטה</em> אין ספק שהשנה אפשר להגיד ש"יצא לשטח". <a href="http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3164063,00.html" target="_blank">כתבו על הבלוג</a> בעתונות המודפסת, רואיינתי <a href="http://www.kaseta.net/2008/01/info-2008.html" target="_blank">ברדיו</a>, כתבתי <a href="http://web.macam.ac.il/~penn/haaretz.jpg" target="_blank">מאמר בהארץ</a>, השתתפתי כמרצה בכנסים שונים וארגנתי <a href="http://www.kaseta.net/2008/10/27.html" target="_blank">סיור מודרך</a> בספריות מוזיקה. ב-2009 יהיה המשך למגמה הזאת, פרטים כאן בקרוב. לשמחתי בעקבות הפעילות "החיצונית" הכרתי השנה הרבה אנשים חדשים שמתעסקים עם מוזיקה וזה הגמול הכי טוב.<br />כל זה איכשהו בא על חשבון הכתיבה באתר. השנה נכתבו בבלוג רק 32 פוסטים כולל הנוכחי, והוא כאמור במקרה הפוסט ה-100.<br /><br /><span style="color:#660000;"></span><span style="color:#660000;"><strong>אירוע השנה שלי במוזיקה - מאחורי הקלעים בהופעה של מוריסי<br /></strong>(ת"א, יולי 2008)<strong> </strong><em>לחצו על התמונות להגדלה<br /></em></span>עיתונאים ובלוגרים מפורסמים ידועים כ"הכי" מעריצי מוריסי וסיפרו מה היו הסמית'ס ומוריסי בשבילם. אין לי איך "להתחרות" ולהסביר יותר מהם איך מוריסי מלווה ומשפיע על חיי כבר 20 שנים, או שזה נשמע בומבסטי או שזה נשמע סתם משפט. אז מי שיודע מבין. ומי שלא, יצטרך להאמין.<br />בניגוד לחלק מהנ"ל מעולם לא הייתה לי אפשרות להיות בהופעה של מוריסי. <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3531133,00.html" target="_blank">כשהודיעו שהוא בא לישראל </a>הרגשתי שנעשה לי חסד בגילי (ובגילו) המופלג, וסופסוף אוכל להגשים חלום.<br /><br />באותה תקופה סבלתי מפריצת דיסק בגב. להופעה של מוריסי הייתי חייבת לשריין מקומות ישיבה. שבועות קודם ניג'סתי לקסטל ושוקי וייס שיבהירו לי בדיוק מה המרחק של מקום הישיבה ובאיזה צד של הבמה. לפני שיצאנו להופעה האזנתי לשיר <em>Girlfriend In a Coma</em> כדי לסגור מעגל. זה היה השיר הראשון ששמעתי בבית הספר.<br /><br /><a href="http://web.macam.ac.il/~penn/tag.JPG" target="_blank"><img style="WIDTH: 400px; CURSOR: hand" alt="התג אל האושר" src="http://web.macam.ac.il/~penn/tag.JPG" border="0" /></a><br />כשאסף אבידן היה על הבמה לפתע הופיע מולי חבר יקר שלא זכור לי שקנה כרטיס ועוד יותר לא הבנתי איך נכנס לאזור הישיבה "היוקרתי". לפני שקלטתי מה קורה הסיר מעליו שרשרת ושם אותה על צווארי כמו מדליה, מחווה שלא אשכח כל חיי. זה היה תג All Access רשמי המאפשר להיות בכל איזור מאחורי הקלעים ועל הבמה. לא היה זמן לעכל – דחפו לי מצלמות לתיק ואחרי עשר דקות כבר מצאתי את עצמי מאחורי הקלעים לוחצת את היד לאבידן ואומרת לו סחתיין על הופעת החימום.<br /><br /><a href="http://web.macam.ac.il/~penn/nyd.JPG" target="_blank"><img style="WIDTH: 400px; CURSOR: hand" alt="עוד מעט מוריסי יופיע 3 מטר מולי" src="http://web.macam.ac.il/~penn/nyd.JPG" border="0" /></a><br />אני הולכת מאחורי ועל הבמה ולא מאמינה שמשהו כל כך טוב יכול לקרות. אני משתדלת לא להתבלט ולהפריע. צילמתי את הניו-יורק דולס כדי שיום אחד אוכל להראות הוכחה עם זווית הצילום שאני אשכרה על הבמה בהופעה של מוריסי. היתה לי תחושת בטן שבהופעה של מוריסי לא אעיז לצלם, אסור להיראות כמו מעריצים...אבל קצת לחץ חיצוני ובעיקר לחץ פנימי פתאום גרם לי לבקש רשות מעובד הבמה ולשאול אותו האם הוא מרשה לי לצלם את הפלייליסט של מוריסי (רשימת השירים שהודבקה על הקיר).<br /><br /><a href="http://web.macam.ac.il/~penn/dave.jpg" target="_blank"><img style="FLOAT: left; WIDTH: 230px; CURSOR: hand" alt="שימוש מוגזם בכח דייב" src="http://web.macam.ac.il/~penn/dave.jpg" border="0" /></a> על פי תמונתו המופיעה בדיסק הבונוס של האלבום <em>You Are The Quarry,</em> לעובד קוראים דייב וסביבו היתה עננת אלכוהול קלה... כל מה שאני זוכרת זה שתוך חצי שניה הוא זרק אותי מכל המדרגות. זו היתה דחיפה רצינית שעל פי <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3569176,00.html" target="_blank">הסטנדרטים של מוריסי היתה נחשבת אלימה</a>. הרגשתי כאב חד בגב שירד עד הברך אבל גם בלב. את התג קרע ממני בדרמטיות איש הפקה ישראלי (שלא רצה לשמוע שום הסבר) ומצאתי את עצמי מחוץ לבמה 15 דקות לפני שמוריסי עלה.<br /><br />חבר שלי ניחם אותי שלא קרה כלום ובסך הכל חזרנו לנקודת ההתחלה אבל זה לא היה נכון. חזרתי למקום הישיבה בוכה מכאב פיזי וכעס של פספוס. לא הייתי מרוכזת בהופעה, פשוט לא הייתי שם. ראיתי אותה אבל לא הייתי בה. ההופעה האחת בחיים שכל כך רציתי לראות וכנראה כבר לא אראה. הראש שלי אמר שיש שירים וביצועים טובים ושאני רואה את מוריסי על באמת ולא בטלויזיה אבל לא הרגשתי כלום. עד היום לא האזנתי לשום שיר של מוריסי או הסמית'ס (עד ההופעה כמעט ולא היה יום בלי זה). עד היום לא ראיתי את הקליפים מההופעה. התלהבתי יותר מדי ורציתי יותר מדי. למדתי לקח.<br /><br /><strong><span style="color:#660000;">2009</span></strong><br />שייגמרו המלחמות ושכולם יהיו בריאים ומאושרים עם הרבה מוזיקה טובה<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/קסטה" target="_blank" rel="tag">קסטה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/בלוגים" target="_blank" rel="tag">בלוגים</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/2008" target="_blank" rel="tag">2008</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/סיכום" target="_blank" rel="tag">סיכום</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/אלבומים" target="_blank" rel="tag">אלבומים</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/מוריסי" target="_blank" rel="tag">מוריסי</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/כאב" target="_blank" rel="tag">כאב</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/מוזיקה" target="_blank" rel="tag">מוזיקה</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-8136991424256360778?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-33454208083516068692008-12-16T15:29:00.005+02:002008-12-16T16:01:24.367+02:00בגלל עומסים לא הספקתי לכתוב פוסט כבר הרבה מאוד זמן. ואז עוד משהו קרה, לפני שבועיים עברתי תאונה די נבזית וכואבת. בקיצור עכשיו אני גם מגובסת וגם לא מרוכזת. ביד אחת מנסה לכתוב פוסט סיכום 2008 אבל כבר לא בטוחה שאצליח לעשות את זה כמו שצריך. מתנצלת בפני הקוראים ומקווה שתהיה לכם סבלנות לחכות כמה שבועות עד שאחזור לשגרה.<br /><br />אבל הנה משהו נחמד - לפני שבוע פורסמה במוסף <em>כלכליסט</em> כתבת פרופיל על <em>קסטה</em> תחת הכותרת <a href="http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3164063,00.html" target="_blank">בלוג בין הסלילים</a> (<em>ידיעות אחרונות</em>, 7.12.08). הכותבת, רוני שני, <strong>לא</strong> ראיינה או דיברה איתי אז יצא שגיליתי את זה באיחור ובהפתעה. לקריאה לחצו <a href="http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3164063,00.html" target="_blank">כאן</a>.<br /><br />לא יודעת אם ישירות או בעקיפין בגלל הכתבה, אתמול הגיע אליי מייל מאחיות (תאומות) שהיו איתי בשנים הראשונות של בית הספר אי שם בחו"ל במסגרת שליחות ההורים שלנו. מדובר על חידוש קשר אחרי ניתוק של עשרות שנים (פעם נפגשנו לכמה דקות בלשכת גיוס. כנראה הוזמנו יחד לצו ראשון כי נולדנו בהפרש יום). בקיצור התרגשתי לגלות ששתיהן בלוגריות מעולות ויש לנו אהבות משותפות. עדי כותבת את <a href="http://arsenic.blogli.co.il/" target="_blank">רעל ותחרה</a> (הרבה על קולנוע אבל לא רק), וגלי המוכרת בכינוי <em>shoegazer,</em> כותבת את בלוג המוזיקה המצוין <a href="http://cafe.themarker.com/view.php?u=166224" target="_blank">לגדול אחורה</a>.<br /><br />אפרופו, רשימת <a href="http://www.kaseta.net/2006/06/blog-post_29.html" target="_blank">בלוגים ישראלים על מוזיקה</a> התעדכנה, גם של <a href="http://www.kaseta.net/2007/08/blog-post_22.html" target="_blank">הקומיקס</a> (המצטמצמת לצערי), וגם <a href="http://www.kaseta.net/2006/09/blog-post.html" target="_blank">לוח כנסים</a> על מוזיקה לשנת 2009 מתחיל להתגבש. עבור כל אלה אני תמיד צריכה עזרה ולינקים מכם אז אל תהססו <a href="http://www.kaseta.net/2008/06/blog-post.html" target="_blank">לכתוב לי</a>.<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/בלוגים" target="_blank" rel="tag">בלוגים</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/כלכליסט" target="_blank" rel="tag">כלכליסט</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-3345420808351606869?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-69733326417903755402008-11-16T21:05:00.008+02:002008-12-11T12:40:28.788+02:00אם טרם שמתם לב לבאנר <a href="http://answers.polldaddy.com/poll/1026908" target="_blank">הסקר </a><s>המופיע בעמוד הבית (למעלה משמאל)–אני מזמינה להצביע,</s> ואולי להשפיע, כיוון שמבטיחה לעשות מאמץ להציג את תוצאותיו למנהלי ספריות מוזיקה ו/או ספרנים בספריות ציבוריות.<br /><strong><span style="color:#660000;">ההצבעה הסתיימה, תודה לכל המשתתפים והמגיבים</span></strong><br /><strong></strong><br />הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות להסביר את הסקר ובהמשך גם לנמק את בחירתי.<br /><br />הסקר שואל <strong>אילו שירותי מוזיקה הכי הייתם רוצים לקבל כמנויים בספריה ציבורית?<br /></strong>אם היה אינסוף תקציב היינו רוצים לקבל יותר משירות אחד ואולי את כל השירותים המוצעים בתשובות, אבל במדינת ישראל התקצוב לספריות ציבוריות מאוד נמוך ולכן יש להכריע ולהצביע עבור שירות אחד בלבד. שימו לב – השאלה אינה מה הכי חשוב בעיניכם, אלא מה לכם כצרכנים הכי שימושי וחיוני לקבל. מנהלי הספריות היו רוצים לדעת כיצד להביא כמה שיותר מנויים ובהתאם היכן כדאי להם להשקיע את הכסף המועט המוקצה לשירותי מוזיקה (אם בכלל).<br /><br />התשובות האפשרויות לבחירה הן:<br /><strong>השאלת דיסקים</strong> – לקחת דיסק הביתה לכמה ימים בדומה למודל של ספרית "המדיטק" או "בית אריאלה".<br /><strong>הורדה חוקית ברשת</strong> – פלטפורמה מקוונת שתוקם במיוחד עבור הספריות וניתן יהיה להוריד באמצעותה מוזיקה ממאגרי הספרייה למחשב הביתי (סיסמה למנויים וכו')<br /><strong>ארכיון ושימור</strong> – תיעוד חומרים נדירים או מיוחדים אשר ניתן יהיה להאזין להם בספריה (לצרכי מחקר למשל)<br /><strong>ספרות מקצועית ועיון</strong> – חומר קריאה, בעברית<br /><strong>מרכז להופעות והרצאות</strong> – ברוב הספריות הציבוריות יש חדר גדול או אולם שניתן להתקין בהם מערכת הגברה טובה.<br /><strong>לא צריכות להתעסק עם מוזיקה</strong> – במקרה ואינכם חושבים שספריות ציבוריות מסוגלות לתת שירותי מוזיקה טובים ו/או במקרה שאינכם חושבים שתקציבן צריך להיות מופנה לתחום המוזיקה.<br /><br />הבחירה שלי היתה <em>השאלת דיסקים.</em> הנימוק:<br /><strong>א</strong>. הרבה אתרים מאפשרים הורדה חוקית ברשת, וגם הורדה לא חוקית כנראה מרתיעה אחוז קטן. במילים אחרות כבר קיים מענה לאפשרות הזאת, שהולכת וצומחת, וחבל שתקציב המוזיקה של ספריות ציבוריות יופנה לפיתוח ותחזוקת פלטפורמה כזאת.<br /><strong>ב</strong>. ארכיון ושימור היא המטרה הכי חשובה בעייני, אבל לא הכי שימושית עבורי באופן יומיומי. בנוסף, התפקיד הזה צריך לדעתי להיות שמור לארכיון הצליל הלאומי ומוסדות אקדמיים אחרים שאמורים להיות הן מומחים והן מתוקצבים בעניין.<br /><strong>ג</strong>. ספרות – המצב לגבי עיון בהחלט לא מספק. יש מחסור בידע אודות היסטוריה של מוזיקה וז'אנרים, ביוגרפיות של מוזיקאים ועוד. אם קוראים יזמינו וידרשו ספרים על מוזיקה יתכן ומחלקות העיון יקחו זאת בחשבון בביצוע הזמנות. אבל בעצם כמה ספרים כאלה נכתבו בעברית?<br />לגבי ספרות מקצועית (תווים, מחקר על מוזיקה) - ספריות מוזיקה אקדמיות צריכות לטפל בכך. בכל מקרה אינני מוזיקאית או סטודנטית למוזיקה ולכן ספרות מקצועית אינה שימושית עבורי, וגם כאן רוב החומר לא יהיה בעברית כך שספק אם ספריה ציבורית תבצע כזה רכש.<br /><strong>ד</strong>. מרכז תרבות – תפיסת הספרייה כמרכז תרבות מבורכת בעייני. אלא שהופעות והרצאות בספריות בדרך כלל פתוחות לקהל הרחב תמורת תשלום. אמנם יש משמעות ואווירה אחרת להופעה שאינה במועדון הופעות רגיל, אך בעייני לא מדובר בשירות למנויים אלא בהכנסה חשובה נוספת לספריות. ואם האירוע מסובסד או בחינם סביר להניח שזה על חשבון האמן או המרצה...<br /><br />אחרי שנימקתי מדוע השירותים הנ"ל פחות קריטיים או לא אמורים להיות מטופלים על ידי ספריות ציבוריות, יותר ברור מדוע הצבעתי עבור השאלת דיסקים - זה השירות היחיד שאין לו תחליף:<br />לשום אדם פרטי לא יהיה תקציב לרכוש כמות דיסקים אדירה כמו שיש בספריה.<br />הרכישה הקבועה מהרגע שבו הופיע פורמט הדיסק, יוצרת מאגר אדיר גם לרוחב (רמת כיסוי) וגם לעומק בכל ז'אנר. כבר עכשיו יש ב"מדיטק" עשרות דיסקים שלא תוכלו לרכוש בשום דרך חוץ מחיפושים ביד שנייה.<br />אני בשום אופן לא מסכימה שהכל אפשר למצוא באינטרנט. זה בפירוש לא נכון (כן, שמעתי על אימיול וסולסיק), וגם יוצא מנקודת הנחה מצערת שתמיד ניתן להתפשר על mp3 על פני איכות דיסק (נתעלם מהערך המוסף של העטיפה והחוברת...)<br />ובכלל, תתפלאו לשמוע כמה אנשים משתמשים במחשב אבל לא יודעים לחפש מוזיקה ברשת. כמה אנשים בישראל באמת נחשפים למוזיקה חדשה באמצעות בלוגים למשל? (נא לקחת בחשבון קבוצות גיל מגוונות, חשבו על ההורים שלכם)<br />לסיכום, אין מוסד שיותר מתאים מספריה ציבורית לרכוש באופן קבוע עותקים של תוצרי תרבות ולסבסד אותם עבורנו (דיסק או ספר אינם מותרות כמו בקבוק יין!); המסוגל להגיע, לארגן, לאחסן, להנגיש ולהשאיל לקהל ה ר ח ב.<br /><br />לא מסכימים? יש לכם רעיונות נוספים לשירותי מוזיקה בספריות הציבוריות? <s>ניתן להגיב בתחתית <a href="http://answers.polldaddy.com/poll/1026908" target="_blank">הסקר </a>(לאחר הצבעה) או</s> בתגובות לפוסט הזה.<br />הסקר עלה למשך 50 ימים בדיוק ולכן ניתן להצביע עד ליל ה-10 בדצמבר. התוצאות יפורסמו כאן בהמשך.<br /><br /><span style="color:#660000;">עדכון 20.2.08 -</span><br />"מר לוויתן" <a href="http://www.sikurmemukad.com/music/?p=454" target="_blank">מתייחס לסקר ומוסיף הבחנה</a> מעניינת בין הפעולה של השאלת הדיסק להורדת שירים.<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/סקר" target="_blank" rel="tag">סקר</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/ספריות" target="_blank" rel="tag">ספריות</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/דיסקים" target="_blank" rel="tag">דיסקים</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/מוזיקה" target="_blank" rel="tag">מוזיקה</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-6973332641790375540?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-88476057333073934172008-11-06T16:43:00.010+02:002008-11-09T18:34:38.043+02:00<p><a href="http://photos1.blogger.com/photoInclude/blogger/2921/2963/1600/guest.1.jpg" target="_blank">טור אורח</a></p><p><a href="http://www.kaseta.net/2008/10/blog-post_21.html" target="_blank">בחלקו הראשון</a> של המאמר תארתי את לידת ההקלטה וסיפרתי על מלחיני המוזיקה הקונקרטית, שראו בהקלטה אפשרויות חדשות: לא רק דרך לתעד ביצוע של מוזיקה, אלא כלי ליצור בעזרתו מוזיקה חדשה <strong>מהצליל עצמו</strong>.</p><p>בחלק זה אספר על הדרך בה השפיעה ההקלטה על התפתחות המוזיקה הפופולארית, ואיך הפך הרעיון להשתמש בהקלטה כחומר גלם מקונספט אוונגרדי למובן מאליו, כלי מרכזי באופן גלוי יותר ופחות במוזיקה שמקיפה אותנו יום יום.<br /><br /><strong>הטייפ המגנטי</strong><br />תעשיית המוזיקה התעניינה בעיקר בהיבטים השימושיים שהציע הפיתוח של הטייפ המגנטי, שתיעד צליל כאותות מגנטיים על סליל ולא כחריצים בתקליט. את הטייפ אפשר היה לחתוך ולהדביק, וכך נפתחו אפשרויות עריכה חדשות. אין תיעוד מקיף או הילת קסם שמרחפת סביב ראשוני המקליטים או המוזיקאים שאמרו משהו כמו “אולי לא נשלם על עוד שעת אולפן וננסה לחבר את ההתחלה של הטייק השלישי לסוף של הטייק החמישי?". ובכל-זאת, חיתוכים וביצועים מוקלטים המורכבים מכמה ניסיונות הקלטה הפכו לעניין שבשגרה גם בז'אנרים המתאפיינים בהקלטה בעלת אופי תיעודי, כמו ג'אז ומוזיקה קלאסית.</p><p>הפיתוח של טייפ הערוצים איפשר הקלטה לערוצים נפרדים וטיפול בעוצמה ובצליל של כל כלי בנפרד. עכשיו ניתן היה להקליט נגנים שונים זה לאחר זה ולא רק בו זמנית, לתת להם להקליט ניסיונות רבים עד שישיגו את הביצוע המושלם, ואפילו לתקן רק צליל או שניים באמצע טייק בלי לפגוע בשאר ההקלטה.<br />בעוד שמסורת הביצוע של המוזיקה הקלאסית והג'אז מובילה בדרך-כלל להקלטה בעלת אופי תיעודי בה נוכחים כל הנגנים בזמן ובמקום אחד, הרוק והפופ שנולדו והתפתחו לצד האמצעים הטכנולוגיים החדשים אימצו אותם אל תוכם מיד, ניצלו את האפשרויות הטמונות בהקלטה נפרדת של מוזיקאים שונים ויצרו אסתטיקה שהצליל המלאכותי של אפקטים ואפשרויות ייחודיות שמציעה ההקלטה הן חלק בלתי נפרד ממנה.<br />חברי הביטלס, שהפכו בשלב מסוים ללהקה שמייצרת רק מוזיקה מוקלטת, היו מרותקים מהאפשרויות החדשות. הם השתמשו בלופים, לולאות טייפ שניגנו שוב שוב אותם צלילים, כמו ב- <a href="http://www.youtube.com/watch?v=LGUB9Zc2Yos" target="_blank">Being For The Benefit of Mr. Kite</a>; הקליטו תפקידים בחצי מהירות והאיצו אותם כדי להקל על ההקלטה ולהשיג סאונדים חדשים, כמו בסולו הפסנתר המואץ הנשמע כמו צ'מבלו, ב-<a href="http://www.youtube.com/watch?v=rZ5N4-X_HWU" target="_blank">In My Life</a>; הרבו להאיץ או להאט מעט את קולותיהם כדי לתת להם גוון חדש, כמו ב- <a href="http://www.youtube.com/watch?v=ViJJRbiN9VA" target="_blank">Lucy In The Sky With Diamonds</a>; ניסו, מחקו, גזרו וחיברו, ויצרו בתקופות מסוימות בעזרת הכלים שהציע האולפן לא פחות מבעזרת גיטרות או תופים.<br /><br /><strong>המלוטרון</strong><br />לא ארחיב על האפקטים השונים שפותחו עם האלקטרוניקה המשתכללת, ולא כל שכן על ההתפתחויות בתחום המוזיקה האלקטרונית, על-אף שהיסטוריית ההקלטה ודרכה של המוזיקה האלקטרונית קשורות זו בזו באופן הדוק. ובכל-זאת, אספר בקצרה על ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Mellotron" target="_blank">מלוטרון</a>, כלי שהביא למקומות חדשים את השימוש בהקלטה כחומר גלם. המלוטרון, שפותח בתחילת שנות ה60, היה כלי המקלדת מבוסס הדגימות הראשון שהצליח מסחרית.<br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_-jaxe5hX7n8/SRMDiOG2W_I/AAAAAAAAAIk/DtOvEf4a_dE/s1600-h/M400.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5265556275763502066" style="WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 295px" alt="המלוטרון" src="http://4.bp.blogspot.com/_-jaxe5hX7n8/SRMDiOG2W_I/AAAAAAAAAIk/DtOvEf4a_dE/s400/M400.jpg" border="0" /></a><br />מתחת לכל קליד של המלוטרון ממוקם ראש-קורא של טייפ, שיכול להשמיע אחד מסלילים רבים עליהם הוקלטו באולפן כלי נגינה וזמרים מבצעים כל אחד מהצלילים שעל המקלדת, ואפילו הרכבים מנגנים בסגנונות שונים. רעיון זה, שדרש אז טכנולוגיה מורכבת ועדינה, נטמע לחלוטין ביצירה של מוזיקה פופולארית. היום דגימות הן חלק בלתי נפרד ממקלדות אלקטרוניות ומתוכנות ליצירת מוזיקה אלקטרונית שמשמשות יוצרים בחלק ניכר מהמוזיקה המקיפה אותנו.<br /><br /><strong>היפ הופ – מוזיקה מבוססת סימפול</strong><br />בתחילת שנות השבעים, התחילו האחים סינדי וקלייב קמפבל (Clive Campbell) לארגן מסיבות בבניין בו גרה משפחתם בברונקס. קלייב בן החמש-עשרה, שנודע במהרה כ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Kool_Herc" target="_blank">די.ג'יי Kool Herc</a>, השמיע תקליטי פ'אנק או מוזיקה לטינית דרך מגבר גיטרה, והכי אהב את ה"ברייקים", הרגעים בהם כל הנגנים חוץ מהמתופף מפסיקים לנגן. הוא חשב שאלה הרגעים שהכי כיף לרקוד איתם ורצה שבמקום כמה שניות יימשכו כמה דקות. </p><p>את הפתרון מצא בעזרת שימוש מקורי בסט הדי.ג'יי, שמורכב בדרך כלל משני פטיפונים המאפשרים לתקליטן לעבור מסופו של שיר בתקליט אחד לתחילתו של השיר הבא, בתקליט אחר, בלי לעצור את המוזיקה והריקודים. קמפבל החל להשמיע ברייק מתקליט אחד, לעבור לברייק בתקליט אחר בעוד הוא מריץ לאחור את התקליט הראשון אל תחילת הברייק, וחוזר חלילה. אם השתמש בשני עותקים של אותו התקליט, יכל ליצור לופ בן דקות ארוכות של אותו הברייק - תיפוף פ'אנק אנרגטי או מקצב כלי הקשה לטיני שחזרו על עצמם עוד ועוד לחדוות הרוקדים. בהמשך למסורת שהכיר בג'מייקה כילד, קמפבל גם דיבר מעל המוזיקה והלהיב את הקהל שלו בקריאות קצביות מלאות בסלנג שהמציא, חרז חרוזים, והגיב על המצב בשכונה. כך הניח את היסודות להיפ הופ ולשירת הראפ, על אף שאז עוד לא קיבלו את שמותיהם.</p><p>קמפבל השתמש בהקלטות כדי ליצור מוזיקה חדשה, כמו מלחיני המוזיקה הקונקרטית, אבל חומר הגלם שלו היה מוזיקה מוקלטת של יוצרים אחרים. המשך ההתפתחות של אמנות הדי.ג'יי הוביל לשני כיוונים:<br />כיוון אחד הוא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Turntablism" target="_blank">טרנטייבליסם</a>, שימוש וירטואוזי בפטיפון שהופך אותו לכלי נגינה בפני עצמו ומתרחק מהשימוש בהקלטה (סקרנים כלפי הז'אנר וגם חובביו המושבעים ימצאו עניין בסרט התיעודי "<a href="http://www.youtube.com/watch?v=mJzOt9OxF6k" target="_blank">סקרצ'</a>”);<br />הכיוון השני הוא השתכללות החיבור בין הקלטות שונות כדי ליצור מוזיקה חדשה, דרך שאינספור יוצרים המשיכו בה, ואחת מנקודות הציון החשובות שלה היתה היציאה לאור של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Endtroducing....." target="_blank">Endtroducing</a> מאת <a href="http://www.djshadow.com/" target="_blank">די.ג'יי Shadow</a>, שהורכב אך ורק מסימפולים מתוך תקליטי ויניל.</p><p>הרעיון ליצור מוזיקה חדשה ממוזיקה קיימת עדיין מהדהד בעולם המוזיקה והפך הקלטה ממוצר שקונים בחנות ומאזינים לו כמו שהוא, למשהו שאפשר להשתמש בו כדי לעשות דברים חדשים. מוזיקה הפכה לאמנות שאפשר ליצור לא רק בעזרת כלי נגינה או שירה, אלא ניתן לחתוך ולהדביק אותה, להשתמש בה כדי ליצור קולאז', יצירה חדשה מחומרים קיימים.</p><p><strong><br />אודי רז</strong> <em>- מוזיקאי, מלחין, מעבד וזמר. נגן סוזאפון וטובה. חבר בתזמורת</em><a href="http://www.myspace.com/marshdondurma" target="_blank"><em> מארש דונדורמה</em></a><em> ולהקת </em><a href="http://www.myspace.com/thecompromises" target="_blank"><em>הפשרות</em></a><em>. המאמר מבוסס על הרצאה שהעביר </em><a href="http://local1.gns.co.il/tel-aviv/7366/articles.htm" target="_blank"><em>בבית הספר הלילי הראשון</em></a><em>, מול קהל מאזינים שנדחס בחדר השינה שלו.</em></p><p><strong><br />תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/טייפ" target="_blank" rel="tag">טייפ</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/מלוטרון" target="_blank" rel="tag">מלוטרון</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/הקלטה" target="_blank" rel="tag">הקלטה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/סימפול" target="_blank" rel="tag">סימפול</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/Clive" target="_blank" rel="tag">Clive Campbell</a></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-8847605733307393417?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-35365281187991020302008-10-27T23:12:00.020+02:002008-12-08T19:38:35.695+02:00<p><span style="color:#660000;"><em>The historic test of Israel will not be military, or economic or demographic – although</em> <em>we cannot exist without these – but rather its spirit, vision and prophetic destiny</em></span><em> </em></p><p><em>(דוד בן-גוריון, ספטמבר 1951)<br /></em><br />בשנה שעברה הכריז ארגון אונסקו של האו"ם, על היום הבינלאומי לשימור מורשת אודיו-ויזואלית, שיחול מדי שנה ב-27 באוקטובר (World Day for Audiovisual Heritage). השנה הוא מצוין בפעם השנייה תחת הכותרת <a href="http://portal.unesco.org/ci/en/ev.php-URL_ID=27546&amp;URL_DO=DO_TOPIC&amp;URL_SECTION=201.html" target="_blank">Audiovisual Heritage as a Witness of Cultural Identity</a>. כמויות אדירות של חומר אודיו-ויזואלי במדינות שונות כבר הלך לאיבוד מסיבות שונות, וחומר רב נמצא בסכנה מיידית.<br /><br />אני שמחה לבשר שממש בימים אלו ארכיון הצליל הלאומי של ישראל מתחיל בפרויקט רחב היקף של דיגיטציה. באדיבותה של המנהלת ד"ר גילה פלם, אני מציגה בפניכם <a href="http://web.macam.ac.il/~penn/digitation.doc" target="_blank">מסמך </a>מקיף שנכתב על ידה המפרט את מטרות פרויקט הדיגיטציה והיבטים טכניים של ביצועו. במסמך, שהציטוט של בן-גוריון בתחילת הפוסט נלקח מתוכו, גם רקע על ארכיון הצליל הלאומי ותיאור האוספים העיקריים שבו.<br /><br />בנובמבר יתקיים <a href="http://www.digital-heritage.org.il/conferences/" target="_blank">הכינוס החמישי בירושלים לדיגיטציה של מורשת התרבות</a> (EVA / MINERVA 2008) בו יציגו הבכירים שבאנשי המקצוע מאירופה ומישראל את החידושים בתחום. <a href="http://www.digital-heritage.org.il/conferences/2008_Tuesday.html" target="_blank">ביום הראשון</a> של הכנס תתבצע ההכרזה הרשמית של פרויקט הדיגיטציה בארכיון הצליל, ו<a href="http://www.digital-heritage.org.il/conferences/2008_Wednesday.html" target="_blank">ביום השני</a> ירצו שורה של אורחים מחו"ל על הטכנולוגיות לשימור מוזיקה וסאונד בספריות. לא כל יום מגיעים לישראל מומחים עולמיים שכאלה, פשוט חובה לראות בתכנית מה צפוי בין השעות 9:00-13:00 -גן עדן לטכנאי קול, אספני מוזיקה ובת'כלס כל מי שהמוזיקה בנשמתו.<br /><br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_-jaxe5hX7n8/SQYvYS-ovDI/AAAAAAAAAIc/z1xqE3-3oSo/s1600-h/IMG_5044.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5261945309086923826" style="WIDTH: 385px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="מוזיקה במדיטק, לחצו להגדלה" src="http://2.bp.blogspot.com/_-jaxe5hX7n8/SQYvYS-ovDI/AAAAAAAAAIc/z1xqE3-3oSo/s400/IMG_5044.jpg" border="0" /></a><br /><br />לגמרי בצירוף מקרים, בשבוע שעבר ארגנתי קבוצה של אנשי רדיו ואנשים שכותבים על מוזיקה לסיור מודרך בארכיון הצליל הלאומי (ירושלים) ובספרית המוזיקה במדיטק (חולון). בשני המקומות הרגשנו עד כמה הם נאבקים על מעמדם ותקציבם, ומצד שני יצאנו מעודדים ומאושרים שמוסדות כאלה קיימים בישראל. תמיד כשאני מביאה אורחים לסייר במדיטק אני מצביעה על הקיר החיצוני ושואלת: איפה יוצא לכם ללכת ברחוב ולראות על בנין את המילים Nevremind ,Bossanova, ו"מי רצח את אגנתה פאלסקוג"? בארכיון הצליל הלאומי לעומת זאת הרגשנו שנסענו אחורה בזמן (במובן הטוב של המילה), דפדפנו בתקליטים, נדהמנו מהמכשירים ולא הפסקנו לשאול את טכנאי הקול אבי נחמיאס שאלות...<br /><br /><strong>רשימת קישורים</strong></p><p><a href="http://portal.unesco.org/ci/en/ev.php-URL_ID=25563&amp;URL_DO=DO_TOPIC&amp;URL_SECTION=201.html" target="_blank">היום הבינלאומי לשימור מורשת אודיו-ויזואלית</a> – אתר רשמי המפרט את המטרות והפעילויות<br /><a href="http://www.digital-heritage.org.il/" target="_blank">Digital Heritage, Israel</a> – אתר רשמי<br /><a href="http://www.avforum.org.il/" target="_blank">הפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי בישראל</a> – אתר רשמי<br /><a href="http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00434.rtf" target="_blank">שימור הזמר העברי</a> – מסמך רקע של מרכז מחקר ומידע בכנסת (2002)<br /><a href="http://www.minervaisrael.org.il/" target="_blank">Minerva ישראל</a> – אתר רשמי, עם פרטי הכנס<br /><br /><a href="http://jnul.huji.ac.il/heb/music.html" target="_blank">ארכיון הצליל הלאומי</a> – אתר רשמי<br /><a href="http://web.macam.ac.il/~penn/digitation.doc" target="_blank">Rescue, Preservation and Provision of Access to the Jewish Music Treasures of the National Sound Archives 1930-2007</a> - מסמך מאת ד"ר פלם על פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצליל הלאומי (2008)<br /><br /><a href="http://www.mediatheque.org.il/" target="_blank">מדיטק חולון</a> – אתר רשמי<br /><a href="http://www.kaseta.net/2008/03/blog-post.html" target="_blank">ראיון עם מנהל הספריה המוזיקלית במדיטק חולון</a><br /><br />על הביקור בארכיון הצליל הלאומי ובמדיטק כתבו:<br />יעל רגב ב<a target="_blank" href="http://yael.haoneg.com/general/488">אפילו עז</a><br />גיא חג'ג' ב<a href="http://haoneg.com/oneg/467#23" target="_blank">עונג שבת</a><br />תומר לוין ב<a href="http://www.sikurmemukad.com/music/?p=442" target="_blank">מר לוויתן</a><br /><a href="http://www.flickr.com/search/?q=%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99" target="_blank">תמונות מהסיור בארכיון הצליל הלאומי</a> (פליקר) </p><p>לקוראי הבלוג: בקרוב יפורסם החלק השני במאמר של אודי רז על <a href="http://www.kaseta.net/2008/10/blog-post_21.html" target="_blank">תולדות הסימפול</a>!</p><p><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/ארכיון" target="_blank" rel="tag">ארכיון הצליל הלאומי</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/דיגיטציה" target="_blank" rel="tag">דיגיטציה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/מדיטק" target="_blank" rel="tag">מדיטק</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/ספריות" target="_blank" rel="tag">ספריות</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/שימור" target="_blank" rel="tag">שימור אודיו ויזואלי</a></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-3536528118799102030?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-52969304716281564042008-10-21T16:55:00.017+02:002008-11-07T09:22:16.537+02:00<div dir="rtl" align="right"><span style="color:#660000;">לכבוד סוכות יזמו אייל מ</span><a href="http://premiumradio.blogspot.com/2008/10/2008.html" target="_blank"><span style="color:#660000;">רדיו פרימיום להמונים</span></a><span style="color:#660000;"> ומרציאנו מ</span><a href="http://martzianno.blogli.co.il/archives/170" target="_blank"><span style="color:#660000;">קפה דל מרציאנו</span></a><span style="color:#660000;"> פרויקט בשם <strong>אושפיזין מוזיקלי: בלוגים מארחים</strong>, שמטרתו להציג ולארח מוזיקאים ישראלים. אני שמחה שהחיזור אחר <a href="http://www.myspace.com/udiraz" target="_blank">אודי רז</a> המוכשר צלח, וגאה לתת לו את הבמה למאמר מיוחד שיתפרסם בשני חלקים! (<a href="http://www.kaseta.net/2008/11/blog-post.html">החלק השני</a>)<br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/_-jaxe5hX7n8/SP3uJ6Ioh7I/AAAAAAAAAIU/2yB-HGJwMrQ/s1600-h/oshpizin.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5259621793830307762" style="CURSOR: hand" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_-jaxe5hX7n8/SP3uJ6Ioh7I/AAAAAAAAAIU/2yB-HGJwMrQ/s400/oshpizin.jpg" border="0" /></a><br /></span><br /><a href="http://photos1.blogger.com/photoInclude/blogger/2921/2963/1600/guest.1.jpg" target="_blank">טור אורח</a><br />פעם לא היו הקלטות. אפשר היה לשמוע מוזיקה רק בזמן שאנשים יצרו אותה. דמיינו לרגע את החיים שלכם בלי מוזיקה מוקלטת, בלי רדיו, בלי האפשרות לשמוע מוזיקה שמנוגנת ביבשת אחרת, הופעה מהשבוע שעבר או את נגינתם וקולם של אנשים שמתו לפני שנולדתם.<br /><br /><strong><span style="color:#660000;">תחילת ימי ההקלטה</span></strong><br />עד לא מזמן ההקלטות המוזיקליות המוקדמות ביותר ששרדו היו הקלטות שנוצרו בפונוגרף, מכשיר שהמציא תומאס אדיסון בשנת 1877, שתעד קול בעזרת מחט שחרטה את רעידות גלי הקול על גליל שעווה, והשמיע את ההקלטה בעזרת הגברת רעידות המחט בחריצים שיצרה. המכשיר וההקלטות שלו היו פופולאריים מאוד ומיליוני עותקים של קטעים מוזיקליים נמכרו במהרה. אמנם הגלילים נשחקו אחרי השמעות ספורות, אבל צרכני מוזיקה מוקלטת יכלו לקבל זיכוי חלקי על החזרת גלילים שחוקים כדי לקנות בו מוזיקה חדשה. באחת מהקלטות הפונוגרף המוקדמות ביותר שנשתמרו, משנת 1888, ניתן לשמוע מבעד לרחשים ורעשים מקהלה רבת משתתפים שרה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Image:IsraelInEgypt18880629.ogg" target="_blank">אורטוריה של הנדל</a>.<br /><br />בתחילת 2008 הצליחו חברי קבוצת <a href="http://www.firstsounds.org/about/" target="_blank">First Sounds</a>, ארגון לא פורמלי ששם לעצמו למטרה להביא לציבור את ההקלטות המוקדמות ביותר בהיסטוריה, להחיות קולות שקדמו להקלטה זאת בכמעט שלושים שנים. הם השתמשו ברישומיו של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Phonautograph" target="_blank">פונאוטוגרף</a>, המכשיר הראשון שתיעד קול, אם כי לא יכל או נועד להשמיע אותו, ופותח בידי אדוארד-לאון סקוט הצרפתי בשנת 1857. סקוט עבד בעסקי הדפוס וכספרן, ומה שעניין אותו היה "לכתוב" קול על נייר, שכלול של אמנות ה<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/קצרנות" target="_blank">קצרנות</a>, עליה גם כתב ספר. המכשיר שלו תיעד את גלי הקול בעזרת מחט שחרטה קווים על סליל נייר שהושחר בפיח מעל מנורת שמן. אנשי <em>First Sounds</em> פיענחו את רישומי הפונאוטוגרף והצליחו להשמיע <a href="http://www.nytimes.com/2008/03/27/arts/27soun.html?_r=2&amp;oref=slogin&amp;oref=slogin" target="_blank">הקלטה עמומה בת כעשר שניות של השיר "Au Clair de la Lune" משנת 1860</a> ואף <a href="http://www.firstsounds.org/sounds/" target="_blank">ניסיונות הקלטה מוקדמים יותר</a>.<br /><br />עם <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A3" target="_blank">מכשיר ההקלטה של אדיסון</a> נולדה האפשרות לתעד קול ומוזיקה. אמצעי ההקלטה וההשמעה השתנו והשתכללו מאז, ורבים תרמו להתפתחויות אלה, אבל אנחנו מסתפקים בידיעה שאמצעים להקלטה של מוזיקה נוצרו, ושזמן רב שמרה ההקלטה על אותו תפקיד - תיעוד קולות ומוזיקה והאזנה להם. עשרות שנים לאחר המצאתה החלו אנשים להעלות את האפשרות שהקלטה יכולה לשמש חומר גולם ליצירה חדשה.<br /><br /><strong><span style="color:#660000;">מוזיקה קונקרטית<br /></span></strong>בשנת 1948 פייר שאפר (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Pierre_Schaeffer" target="_blank">Pierre Schaeffer</a>), טכנאי סאונד ברשות הרדיו והטלוויזיה הצרפתית, החל לשחק עם תקליטים, להשמיע הקלטות אחורה, לאט או מהר יותר משהוקלטו, או להשמיע אותן בו זמנית עם הקלטות אחרות. לביצוע יצירתו הראשונה “<a href="http://www.youtube.com/watch?v=N9pOq8u6-bA" target="_blank">Étude aux Chemins de Fer</a>”, בנה את מה שכנראה היה הסמפלר הראשון: הוא הקליט צלילים שונים שיצרו רכבות, העביר אותם לתקליטים, ויצר מתגים שאפשרו להשמיע את התקליט הרצוי בכל רגע ולשלוט במהירות שלו. לצורת היצירה החדשה קרא "מוזיקה קונקרטית", ובניגוד לפרשנות מוטעה אך מקובלת, לא התכוון בכך למוזיקה שלוקחת צלילים מהמציאות הקונקרטית שסביבנו, אלא <strong>ליצירה בצליל עצמו</strong> ולא בתווים או הוראות לנגנים. כל זה עשוי להישמע מאוד כבד, אבל רעיון מרכזי בתפישתו של שאפר היה המשחק, אליו התייחס במלה הצרפתית Jeu, שכמו מקבילתה האנגלית Play, נושאת בחובה את המשמעויות "לנגן" ו"לשחק" גם יחד. כך אני מעדיף לדמיין את שאפר: משחק להנאתו בצלילים ומכשירים, ולא כמודרניסט זועף שמבטל את המוזיקה של העבר כמיושנת ודורש לעבור להאזין להקלטות של רכבות בשעות הפנאי.<br /><br />שאפר הקים קבוצות שונות, בין השאר עם אמנים מתחום התיאטרון והאמנות הפלסטית, היה כנראה גם הראשון ליצור מוזיקה בעזרת טייפ סלילים, והמשיך ליצור מוזיקה מהקלטות עם "הקבוצה לחקר מוזיקה קונקרטית” בחסות הרדיו הצרפתי, בה חברו אליו מלחינים כפייר בולז, קרלהיינץ שטוקהאוזן, אדגר וארז, איאניס קסנקיס ופייר הנרי.<br /><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Pierre_Schaeffer" target="_blank"><img style="WIDTH: 400px; CURSOR: hand" alt="שאפר מסמפל" src="http://home.swipnet.se/sonoloco19/grm/schaefferop.jpg" border="0" /></a><br />כל כך הרבה שמות של גברים, מה קורה? אעיז לשער שהדומיננטיות של גברים בספרות ההיסטוריה נובעת משילוב של אופייה הגברי של החברה שלנו ומנטייה לא לשים לב יותר מדי לנשים כשמתעדים ומספרים את ההיסטוריה. לא מזמן שמחתי לקרוא <a href="http://morphlexis.haoneg.com/2008/08/28/oramics/" target="_blank">פוסט בבלוג של מורפלקסיס</a> וללמוד על פועלה של דפני אורם (<a href="http://daphneoram.org/oramarchive" target="_blank">Daphne Oram</a>), מחלוצות המוזיקה האלקטרונית בבריטניה. אורם, שזכתה לחינוך מוזיקלי מגיל צעיר ולמדה נגינה בפסנתר, עוגב וקומפוזיציה, ויתרה על הלימודים באקדמיה המלכותית למוזיקה ועל קריירה כמורה למוזיקה, ובחרה לעבוד כטכנאית סאונד ב-BBC. בסוף שנות הארבעים, אותן שנים בהן עסק פייר שאפר בניסויים עם ציוד הסאונד של הרדיו הצרפתי, שיחקה גם היא עם ציוד תחנת הרדיו, נשארה אחרי שעות העבודה ועסקה בניסויים וחיפוש אחר שפה מוזיקלית חדשה. גם היא השתמשה בצלילים יומיומיים, כמו הקלטות של כלי עבודה (האזינו להקלטה <em>Power Tools</em> בפוסט של מורפלקסיס), אבל עיקר עניינה הופנה ליצירה של צלילים סינטטיים, אלקטרוניים. אורם לא זכתה לתמיכה ששאפר נהנה ממנה ברשות הרדיו והטלוויזיה הצרפתים, ולבסוף עזבה את ה-BBC בסוף שנות החמישים והקימה סטודיו עצמאי. היא התפרנסה מכתיבת מוזיקה אלקטרונית לסרטים, רדיו וטלוויזיה, ופיתחה מכשיר מורכב בשם <a href="http://daphneoram.org/oramarchive/oramics/" target="_blank">Oramics</a>, סינטיסייזר מוקדם שהמיר רישומים על גבי סרט 35 מ"מ לצלילים אלקטרוניים.<br /><br />כאן אנחנו נפרדים מיוצרי האוונגרד, על אף ההתפתחויות המרתקות של המוזיקה שלהם. <a href="http://www.kaseta.net/2008/11/blog-post.html">בחלק השני</a> נראה איך השפיעה טכנולוגיית ההקלטה על ז'אנרים חדשים שנולדו במאה העשרים, איך חלחלו רעיונות השימוש בהקלטה כחומר גלם למקומות לא צפויים כמו תקליטי רוק ופופ, הביאו ללידתו של ההיפ-הופ, יצרו בעיות משפטיות ותביעות ענק, והשאירו את חותמם גם בז'אנרים שמתאפיינים בהקלטות "תיעודיות" כמו מוזיקה קלאסית וג'אז.<br /></div><div dir="rtl" align="right"><br /><strong>אודי רז</strong> - <em>מוזיקאי, מלחין, מעבד וזמר. נגן סוזאפון וטובה. חבר בתזמורת</em><a href="http://www.myspace.com/marshdondurma" target="_blank"><em> מארש דונדורמה</em></a><em> ולהקת </em><a href="http://www.myspace.com/thecompromises" target="_blank"><em>הפשרות</em></a><em>. המאמר מבוסס על הרצאה שהעביר </em><a href="http://local1.gns.co.il/tel-aviv/7366/articles.htm" target="_blank"><em>בבית הספר הלילי הראשון</em></a><em>, מול קהל מאזינים שנדחס בחדר השינה שלו.<br /><br /></em><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/הקלטה" target="_blank" rel="tag">הקלטה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/מוזיקה" target="_blank" rel="tag">מוזיקה קונקרטית</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/סימפול" target="_blank" rel="tag">סימפול</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/Daphne" target="_blank" rel="tag">Daphne Oram</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/פונאוטוגרף" target="_blank" rel="tag">פונאוטוגרף</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/Pierre" target="_blank" rel="tag">Pierre Schaeffer</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-5296930471628156404?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-89724477895421179822008-10-15T20:11:00.013+02:002008-10-17T13:36:56.960+02:00נרשמתי לפרויקט <a href="http://blogactionday.org/" target="_blank">Blog Action Day</a> שחל היום ומוקדש לנושא העוני העולמי בלי לחשוב על מה בעצם אכתוב, ועד עכשיו אני לא יודעת.<br />הייתי רוצה להעביר לכל קוראי הבלוג שלי את המשמעות של הנתון היבש והמחריד שמיליארד בני אדם בעולם חיים מתחת לקו העוני הבינלאומי ומשתכרים פחות מדולר אחד ליום (זה לא חגיגה להיות גם בדרגה או שתיים מעל הקו...)<br />איך לעשות את זה? האם לכתוב פוסט נפרד ושונה תחת מדור "עוד עניינים" שאינו קשור למוזיקה? אבל את זה ממילא <a href="http://blogactionday.org/live_updates/featured_posts" target="_blank">יעשו היום אלפי בלוגרים ברחבי העולם</a>.<br /><br /><a href="http://blogactionday.org/"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 180px; CURSOR: hand; HIGHT: 150px" alt="Blog Action Day 2008" src="http://blogactionday.s3.amazonaws.com/banners/180x150.jpg" border="0" /></a> החלטתי להתעקש ולכתוב פוסט על עוני בכל זאת בהקשר של מוזיקה, אבל איך הוא יוכל להבהיר שהטענה כי יש מחסור במזון היא מיתוס? למעשה אספקת המזון בעולם במצב של שפע! הבעיה היא שאנשים רבים עניים מדי בכדי לרכוש מזון זמין ואכיל (כלומר לחם, לא חיטה). אפילו ברגע זה לרוב "המדינות הרעבות" יש מספיק מזון לכל תושביהן ורבות מהן מייצאות אוכל ומוצרים חקלאיים.<br /><br />עשיתי סקר בין חברים ושאלתי את כולם מה עולה להם בראש אם היו צריכים לחבר את שני הנושאים האלה – עוני ומוזיקה:<br />חלק כמובן הזכירו את הופעות ה-<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Live_Aid" target="_blank">Live Aid</a> וקונצרטים גדולים שאיחדו מאות מוזיקאים ונגנים ברחבי העולם יותר מפעם אחת לצרכי איסוף תרומות. אבל אני לא מאמינה שהפתרון האמיתי לעוני הוא צדקה ותרומות. עוני הוא תופעה חברתית הנגרמת מסכסוכים אלימים ומלחמות המנשלות אנשים ממקורות פרנסה, חינוך ומזון, <strong>ובעיקר</strong> נגרמת ממדיניות כלכלית לאומית או מדיניות מטבע ושוק עולמית, כפי שבונו (סולן להקת <em>U2</em>) ניסה להבהיר <a href="http://www.one.org/international/" target="_blank">בקמפיין שלו</a>.<br /><br />עלתה גם הצעה להתייחס למוזיקה שנולדה ונוצרה דווקא בשכונות עוני במדינות בדרום אמריקה או בגטאות השחורים בארה"ב. אני לא מתכחשת לתופעה שאומנות גדולה צומחת מתוך מצוקה וכאב, אבל הרגשתי שהמטרה של היום היא להדגיש את העוול והזוועה בעוני ולא לעשות רומנטיזציה לסבל ומחסור.<br />מצד שני למה לא להאדיר את כוחה של המוזיקה כסוג של תרופה ונקודת אור? נזכרתי בפרויקט <a href="http://laptop.org/" htarget="_blank" ref="http://laptop.org/vision/index.shtml">OLPC </a>("מחשב לכל ילד" – יצירת הזדמנויות חינוכיות לילדים עניים בעולם על ידי חלוקה של מחשבים ניידים). אנשי הפרויקט אספו ג'יגות של תכנים מוזיקליים ברישיון CC ופיתחו אפליקציה מותאמת לניידים המחולקים בפרויקט שנקראת <a href="http://createdigitalmusic.com/2008/03/26/85-gb-of-free-cc-licensed-samples-from-the-olpc-project-and-olpc-music-tools/" target="_blank">Csound</a>, המאפשרת לילדים לערוך בחומרים מיקסים ואפקטים.<br /><br />גם מוזיקאים סיפרו לי על הקושי שלהם או של קולגות להתפרנס ממוזיקה. אבל לי חשוב להבהיר שלא עיסוק במוזיקה עושה אותך עני. עוני הוא סכנה אינהרנטית בתוך שיטה שמנצלת עובדים בעולם כולו. בארה"ב למשל, ממדי העוני עצומים ואף הולכים וגדלים בקרב "עובדים עניים" שיש להם למעלה מעבודה אחת ועדיין לא יכולים לממן תזונה הולמת או בית למשפחותיהם.<br /><br />חלק הציעו לי לאסוף שירים שמדברים על עוני. טקסטים שנכתבו והולחנו לאורך השנים שעסקו בעוני. זה נשמע לי רעיון טוב, למרות שאין שום ספק שלעולם לא אוכל לכסות את כולם כמו שצריך. <a href="http://www.ocap.ca/lyrics.html" target="_blank">באתר הזה</a> יש רשימה מכובדת של שירי מחאה המתייחסים ישירות או בעקיפין לעוני.<br /><br />בסוף פשוט הלכתי לגוגל. כתבתי את המילים music ו-poverty. בתוצאות הראשונות גיליתי את סרט התעודה <a href="http://blogcritics.org/archives/2002/08/19/105422.php" target="_blank">The Ultimate Song</a>. הסרט מסקר את העוני המתפשט בארה"ב, מציג את המיתוסים הקשורים באבטלה וגזע בהקשר של עוני, וכמובן מתייחס לחשיבות של מוזיקה ומוזיקאים כשותפים במאבק החברתי נגד עוני. (לצפייה ב-<em>youtube</em> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=tYamm97homU" target="_blank">חלק 1</a>, <a href="http://www.youtube.com/watch?v=wUb1Fbc84NI" target="_blank">חלק 2</a>, <a href="http://www.youtube.com/watch?v=E4poVoxKU6U" target="_blank">חלק 3</a>, <a href="http://www.youtube.com/watch?v=tRhX-XKk-w0" target="_blank">חלק 4</a>)<br /><br />גם עכשיו לא ברור לי איך אפשר לכתוב פוסט על מוזיקה ועוני. אני מקווה שלפחות תבקרו בקישורים הנ"ל ואולי יעלו בראשכם עוד דרכים שמוזיקה יכולה לתרום לצמצום העוני או לשפר את מצב העניים. בעיקר אני מקווה שתחשבו על זה גם מעבר ליום הנוכחי. נזכרים איך הזדהיתם והזדעזעתם במתקפת ה-11 בספטמבר בארה"ב בה היו 3000 הרוגים? זכרו שגם עוני הוא אסון חברתי שנגרם, ולא אסון טבע שקורה. בכל יום מתים בעולם 16000 ילדים מסיבות הקשורות ברעב.<br /><br /><em>* נתונים על רעב ועוני בטקסט נכונים לשנת 2008 ונאספו מהאתרים </em><a href="http://www.undp.org/poverty/" target="_blank"><em>UNDP</em></a><em>, </em><a href="http://www.foodfirst.org/" target="_blank"><em>FoodFirst</em></a><span style="font-size:85%;"><br /></span><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/עוני" target="_blank" rel="tag">עוני</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/מוזיקה" target="_blank" rel="tag">מוזיקה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/רעב" target="_blank" rel="tag">רעב</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/blog" target="_blank" rel="tag">blog action day</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-8972447789542117982?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-51383777279714805162008-10-09T19:58:00.018+02:002008-10-10T07:06:23.409+02:00בעשור האחרון דנים הרבה על הצורך הקריטי ברפורמות דרסטיות במה שקרוי "זכויות יוצרים" בפרסומים אקדמיים, מוזיקה וכו'. כיוון שהמונח מאוד מטעה וכמעט שקרי (הקשר ליוצרים או עידוד היצירה רופף בלשון המעטה), אשתמש במרכאות או בביטוי המדויק יותר באנגלית – copyrights.<br /><br />משפטנים והוגים בולטים שמובילים את השינוי הן באופן תפיסתי והן באופן פרקטי, הם למשל <a href="http://www.lessig.org/" target="_blank">פרופ' לורנס לסיג</a> (הוגה Creative Commons), <a href="http://www.michaelgeist.ca/" target="_blank">ד"ר מייקל גייסט</a>, קורי דוקטורוב (לאחרונה פרסם את <a href="http://craphound.com/content/" target="_blank">Content: Selected Essays on Technology, Creativity, Copyright, and the Future of the Future</a>, ניתן להורדה חופשית), ארגון ה-<a href="http://www.eff.org/issues/intellectual-property" target="_blank">EFF</a>, ופרופ' ניל נתנאל (לאחרונה פרסם את הספר <a href="http://www.boingboing.net/2008/09/18/copyrights-paradox-b.html" target="_blank">Copyrights' Paradox</a> על הניגוד המובנה בין חופש היצירה והביטוי ל"זכויות יוצרים").<br /><br />ההקדמה הזאת נועדה בעצם להציג גישה נוספת ושונה, תפיסה משפטית ופילוסופית שלא מדברת על רפורמה אלא על מהפיכה. כלומר לא מבקשת התאמות ושינויים בחוקי copyrights אלא <strong><span style="color:#660000;">ביטול שלהן.</span></strong> <span style="color:#660000;"><span style="color:#000000;">"זכויות יוצרים" לא היו קיימות לפי המאה ה-18.</span><strong> מוזיקה וספרות התקיימו מאות שנים לפניהן, וימשיכו להתקיים מאות שנים אחריהן. </strong><span style="color:#000000;">במאה ה-21 הגיע הזמן</span><strong> לערער על עצם המוסריות של "קניין רוחני".<br /></strong></span><br />המשפטן וההוגה המפורסם שדרכו הכרתי את התפיסה הוא <span style="color:#660000;"><strong>פרופ' יוחאי בנקלר</strong></span> מאוניברסיטת הארוורד (במקור ישראלי). <a href="http://news.walla.co.il/?w=/4/403063" target="_blank">בראיון מרתק שקיים איתו יובל דרור</a> לפני חמש שנים בעת ביקור בישראל, גיליתי לראשונה את בנקלר:<br /><span style="color:#660000;">"קניין רוחני הוא בכלל לא קניין - זו רגולציה... כאשר מישהו מחזיק ב'קניין רוחני' הוא בסך הכל אומר לך שאסור לך לקרוא משהו או להשמיע משהו בלי רשותו...אתה המצאת משהו? אולי היו אלו עשרת-אלפים שנים של ציוויליזציה שהביאו אותך למקום שבו יכולת להמציא משהו - אולי הן אחראיות להמצאה?"</span><br /><em><span style="font-size:130%;"></span></em><br />בנקודה זאת אני רוצה להתחיל לכוון את הדיון על מוזיקה. האם יש יצירה מוזיקלית בעולם שהיא אי? האם אי פעם חברות התקליטים ו/או היוצרים תיגמלו את כל עשרות האומנים שהשפיעו עליהם? האם יש סוף לציטוטים המוזיקליים? סביר להניח שאם נחזור לשורשי הרוק והבלוז נגלה שכולנו חייבים מיליארדים של דולרים ליבשת אפריקה...<br /><br />באותו ראיון בנקלר התייחס גם לתעשיית המוזיקה:<br /><span style="color:#660000;">"המודל העסקי של חברות התקליטים הוא תוצר של המאה העשרים: ייצור על בסיס הון שנמצא בידי חבורה מצומצמת של אנשים... זו מניפולציה של ביקוש לאמנים ולאמנות. זו תעשייה נצלנית, שכדי לשמר את המבנה שלה מנסות חברות התקליטים למנוע מהאינטרנט להתפתח, שכן המערכת הפתוחה של האינטרנט מתחרה במערכת הסגורה שלהן".<br /></span><br />מומלץ לקרוא את <a href="http://news.walla.co.il/?w=/4/403063" target="_blank">הראיון המלא</a> בו בנקלר מתייחס גם לשיתוף הקבצים (זכרו שמדובר ב-2003) וגם לשאלה הקלאסית "ממה יתפרנס האמן".<br /><a href="http://video.google.com/videoplay?docid=-8804400681173812998&amp;hl=en">בסרטון הבא</a> בנקלר מדבר על תעשיית המוזיקה לעומת המוזיקאי. בתור אחד שתופס copyrights בסך הכל כמודל עסקי אחד שעבר זמנו, תשמעו אותו יותר מפעם אחת אומר "after copy" (אחרי 6 דקות הוא עובר לדבר על קולנוע, אבל המשיכו לראות עד דקה 7:30!)<br /><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/mXa4_6PF8uQ&amp;hl=en&amp;fs=1"><param name="allowFullScreen" value="true"><embed src="http://www.youtube.com/v/mXa4_6PF8uQ&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br />פחות מוכרת אבל אחראית ל<a href="http://www.openu.ac.il/Events/130705.html" target="_blank">הרצאה מכוננת ביום העיון "של מי השורה הזאת לעזאזל"?</a> (האוניברסיטה הפתוחה, 2004) היא <strong><span style="color:#660000;">ד"ר אביבה גבע</span></strong>. בהרצאה "שוק התרבות: בין זכויות יוצרים לזכות על היצירה" שאלה האם עשרות מיליוני מורידי השירים ומשתפי הקבצים הם אנשים רעים או שהחוקים רעים? תשובתה היתה שעידן האינטרנט מחריף את השאלה <strong>מה ההצדקה המוסרית</strong> להענקת הגנה על קניין רוחני.<br />גבע לא התייחסה ספציפית למוזיקה אבל אתם מוזמנים לעשות את ההקשרים המתבקשים מהנקודות הבאות שעלו בהרצאה:<br />* לכל אדם שמורה זכות בסיסית להנות מחיי הרוח. מוצרי מידע ואומנות אינם נחלה פרטית של אף אחד. כל יצירת רוח נעשתה בהקשר תרבותי ולא בחלל סגור.<br />* ההיסטוריה מלאה בעשייה ויצירה בלי קשר ל"זכויות יוצרים" שהן בסך הכל זכויות קניין מודרניות.<br />* גם כשיש "זכויות יוצרים" מי בעיקר נהנה מהן? היוצרים מעשירים את חברות התקליטים ולא להפך.<br />* חשיפה רחבה, הרבה יותר חשובה ליוצר מאשר תמלוגים, גם מבחינה כלכלית. התעשרות התאגידים לא מעשירה את התרבות, היא לרעת הציבור ולא לטובתו.<br />* מוצרי רוח אינם מתכלים כשמשתמשים בהם. למעשה הם רק משתבחים ומועשרים ומשמשים להפקת מוצרי רוח אחרים - ככל שמשתמשים בהם עולה ערכם.<br />* האינטרנט מאפשר אפס עלות של אריזה והפצה – מדוע אנשים צריכים לשלם פעמיים?<br />(לא מדובר בציטוטים. ניתן לצפות בהרצאה המלאה <a href="http://www.openu.ac.il/Events/130705.html" target="_blank">בקישור הזה</a>)<br /><br />למרות שבאופן אישי אני מצדדת בתפיסה שהצגתי בתחילת הפוסט - רפורמה משמעותית ולא ביטול (כלומר להפסיק עם חוקי קניין ולעבור לזכויות יוצרים בלי מרכאות), אני לא חושבת שפרנסת האמן צריכה להיות מ-copyrights. על אחת כמה וכמה כשמתברר שהן מפרנסות בעיקר את חברות התקליטים ולא את היוצרים. מה דעתכם?<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/זכויות" target="_blank" rel="tag">זכויות יוצרים</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/copyrights" target="_blank" rel="tag">copyrights</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/קניין" target="_blank" rel="tag">קניין רוחני</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/יוחאי" target="_blank" rel="tag">יוחאי בנקלר</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/אביבה" target="_blank" rel="tag">אביבה גבע</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-5138377727971480516?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-9790692724486074162008-09-14T14:52:00.003+03:002008-09-14T18:24:55.275+03:00<p>נתקלתי במודעה הבאה באתר הספרייה הלאומית והחלטתי לתת לו במה גם כאן:<br /><br />מחלקת המוזיקה עוסקת באיסוף, קיטלוג ושירות לקהל בחומרים של מוזיקה כללית, יהודית וישראלית. במחלקה אוסף של ספרים, תווים וכתבי עת. למחלקה דרוש ספרן/ית -<br />התפקיד כולל, בין השאר:<br />שירות לקהל –באולם קריאה מוזיקה - סיוע באיתור חומר, הבאתו לאולם הקריאה<br />קטלוג חומר- קטלוג של תווים וחומר מודפס אחר בנושאי מוזיקה<br />מיון ומפתוח של אוסף המוזיקה<br />בין דרישות התפקיד:<br />תואר ראשון או תואר מתקדם במוסיקה או במוסיקולוגיה<br />תואר שני בספרנות או התחייבות להשלים תואר זה תוך שלוש שנים<br /><br />פרטים מלאים <a href="http://www.jnul.huji.ac.il/heb/jobs-0810.html" target="_blank">בקישור זה</a> (איני קשורה למוסד זה, נא לא לפנות אליי)<br />בהצלחה לפונים!<br /></p><p><br />שימו לב - אם יש הצעות עבודה בתחומי מוזיקה-מידע, מוזיקה-אינטרנט אתם מוזמנים להפנות אליי.<br />אפרסם משרות רק על פי התאמתן לתכנים בבלוג "קסטה" ו/או על פי שיקולים אחרים שאמצא לנכון.<br />איני מתחייבת לפרסם את כל המודעות ואיני אחראית לתוכנן.</p><p><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/ספריה" target="_blank" rel="tag">ספריה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/עבודה" target="_blank" rel="tag">עבודה</a> </p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-979069272448607416?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-72361452881844488392008-08-24T23:33:00.007+03:002009-07-01T14:55:10.299+03:00"<em>מאז שאני זוכר אהבתי להאזין ואח"כ גם לערוך אוספים-מיקסטייפים כשהפורמט האהוב עליי היה ונותר הקלטת. כן זו עם סליל מגנטי - היא העניקה צליל נהדר ובעל אופי שהפורמט הדיגיטלי לא יכול לשחזר לטעמי</em>."<br />את המשפט הנ"ל גזרתי מהתיאור של <em>מורפלקסיס</em>/בנימין אסתרליס אודות <a href="http://morphlexis.haoneg.com/about/" target="_blank">הבלוג החדש שלו</a>. כשמוזיקאי ומנהל לייבל כותב טקסט כזה, וגם <a href="http://morphlexis.haoneg.com/" target="_blank">משתמש בתמונות של קסטות</a> בעיצוב האתר, אני מתיישבת לכתוב עוד פרק על תחיית הקסטה...<br /><br />לפני חודשיים נתתי ב<a href="http://www.kaseta.net/2008/06/7-7.html" target="_blank">בית הספר הלילי</a> הרצאה קצרה עם הרבה שקופיות שהיתה אמורה לשכנע את הנוכחים כי הקסטה לא נעלמה מהתרבות הפופולרית שלנו ואף זוכה לסוג של תחייה מחודשת באומנות, חפצים, אביזרים וביגוד (תודה ל<a href="http://www.qube.co.il/ency_band.asp?e=3319&amp;cat=32" target="_blank"><em>דיגיטל-מי</em>/שי ליברובסקי</a> שלבש טי-שירט עם הדפס של קסטה ושימש דוגמא חיה :-)<br />בין השאר, כמובן ציינתי את השימוש הן באייקון הויזואלי של הקסטה והן בטרמינולוגיה בכל הקשור לתיאור אוספים, כלומר מיקסטייפים.<br />אך תתפלאו שיש גם פעילות בעניין המוזיקה עצמה.<br />לא מפתיע שיש בלוגרים שמכינים מדי פעם פודקסטים מתוך קסטות ישנות שהועברו לפורמט דיגיטלי. הזכרתי בעבר את <a href="http://www.dinosaursandrobots.com/2008/03/mixed-tape-friday-night-inaugural.html" target="_blank">Dinosaurs and Robots</a>, חפשו גם ב-<a href="http://dalstonoxfamshop.blogspot.com/" target="_blank">Daltson Oxfam Shop</a> או ב- <a href="http://allsexistape.blogspot.com/" target="_blank">T A P E</a>.<br />אבל כן מפתיע לשמוע אודות <strong>הקלטות חדשות על גבי קסטות טייפ</strong>, בעיקר בארה"ב. למה זה קורה? הנה שלוש סיבות:<br /><br />1. <span style="color:#660000;"><strong>ספרים</strong></span> / audio books נמצאים בשימוש לעתים קרובות תוך כדי נסיעה במכונית. נכון לשנת 2005, <a href="http://www.nytimes.com/2006/12/03/weekinreview/03basicsB.html" target="_blank">53% מהמאזינים ל-audio books בארה"ב עושים זאת ברכב. 37% ממכירות הספרים המוקלטים הן על גבי קלטות</a>, גם בגלל הסיבה הטכנית החשובה – אפשר להמשיך לשמוע בדיוק בנקודה שההאזנה נעצרה. בדיסק זה לא כל כך אפשרי ובטח לא נוח כשמדובר בהקראת ספר ארוך.<br /><br />2. <strong><span style="color:#660000;">מוזיקה</span></strong> / להקות שוליים כמו <a href="http://www.myspace.com/heartwarmer" target="_blank">Heartwarmer</a> וגם <a href="http://www.myspace.com/blackwallsss" target="_blank">Black Walls</a> או <a href="http://awesomecolor.net/" target="_blank">Awesome Color</a> פשוט מעוניינות להוציא חומרים חדשים על קלטות משיקולי נוסטלגיה וכבוד למדיום. חוץ מהרכבים בודדים יש גם לייבלים מבוססים על טהרת הקסטות מסיבות של אידיאולוגיה, אהבת סאונד הקלטת ו/או שנאת סאונד הדיסק. ראו לדוגמא <a href="http://www.nashvillescene.com/2008-04-17/music/tapes-n-tapes/" target="_blank">Nailbat Tapes</a> ו- <a href="http://www.infinitycat.com/" target="_blank">Infinity Cat</a> (שניהם מנאשוויל), או את <a href="http://www.hisslab.com/cassingles.html" target="_blank">Hiss Lab</a> והלייבל עם השם שלא משאיר מקום לספקות- <a href="http://www.myspace.com/deadformat" target="_blank">Dead Format Cassette Label</a>.<br /><br />3. <strong><span style="color:#660000;">אסירים</span></strong> / ל-2.3 מיליון אסירים בארה"ב אסור לעשות שימוש בדיסקים כיוון שהם עלולים לשמש ככלי נשק חד. בנוסף, אין להם אינטרנט כדי לשמוע מוזיקה דרך אתרים, רדיו-מקוון או רשתות חברתיות מוזיקליות. די ברור מדוע <a href="http://gadgets.boingboing.net/2008/07/21/cassettes-still-a-mu.html" target="_blank">הם מכניסים כמיליון דולר בשנה לחברת North Hollywood's Pack Central למשל, שמשווקת עבורם מוזיקה על קסטות בלבד</a>.<br /><br />ברור שהקסטות לא יחזרו לכבוש את השוק. <a href="http://www.thedailyswarm.com/headlines/economist-cassette-revival-wont-happen/" target="_blank">מכירות קסטות בשוק המוזיקה מגיעות בסך הכל לאחוז אחד וד"ר Shawn DuBravac</a>, כלכלן האגודה לצרכנות אלקטרונית קובע כי בניגוד לתקליטי הויניל, לקסטות הפלסטיק פשוט אין סקס-אפיל...<br />למרות זאת, מדובר במדיום שמסרב למות סופית. הוא גווע לאט, ועם טונות של סטייל.<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/קסטה" target="_blank" rel="tag">קסטה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/קלטת" target="_blank" rel="tag">קלטת</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/מיקסטייפ" target="_blank" rel="tag">מיקסטייפ</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/תקליטים" target="_blank" rel="tag">תקליטים</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-7236145288184448839?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-33808579496088124822008-08-15T13:18:00.018+03:002008-08-15T22:59:56.090+03:00<p>ברשימה הפעם אתייחס למוזיקה שבפירוש ניצלה מהכחדה – <strong>מוזיקה שמעולם לא היתה עוברת דיגטציה</strong> לולא הפרויקטים האלה.<br /><br /><span style="color:#990000;"><strong>חלק א' - תיעוד שירי עם ופולקלור</strong><br /></span><br />מאחורי ארכיונים גדולים ומתוחזקים של מוזיקה בדרך כלל עומדים גופים רציניים כמו מחלקות אוניברסיטאיות או מוסדות השכלה אחרים. הנה דוגמאות לכמה מאגרים מיוחדים שאתאר בקצרה ואציין מה לדעתי אפשר ללמוד מכל אחד, אבל אל תוותרו על האפשרות להתרשם בעצמכם.<br /><br /><a href="http://www.kaseta.net/2007/04/blog-post.html" target="_blank">ברשימה קודמת</a> על מאגרי מוזיקה ברשת דיברתי על הערך המוסף של שימור המוזיקה בעיקר כאשר מדובר בחומרים נדירים, והבעתי אכזבה מאתר העמותה למורשת הזמר העברי. רק לאחרונה גיליתי את <a href="http://www.zemer.co.il/" target="_blank"><strong>זמרשת</strong></a> ששמה לה למטרה "להציל מהכחדה את השירים שנכתבו והושרו בעברית מראשית הציונות ועד לקום המדינה". באתר המושקע תמצאו רשימה מפורטת של היוצרים והשירים עם אפשרות האזנה להקלטות (בסטרימינג) והרבה מידע אודות הקטעים. כדאי לשים לב גם לעמוד <a href="http://zemer.co.il/page.asp?id=13" target="_blank">ההפניות לאתרים חיצוניים</a> שיש בהם שירי חלוצים, שירי מחתרת ועוד. מהמאגר הזה אפשר ללמוד איך להתחיל קמפיין לשימור מורשת מוזיקלית ושאפשר להשקיע בעיצוב אתר גם עבור אוספים, מה שברוב המקרים לא קורה כפי שתראו בהמשך.<br /><br /><a href="http://www.aca-dla.org/dlamusic/dlamusic.html" target="_blank"><strong>Digital Library of Appalachia</strong></a> – מאגר ששותפים באחזקתו 8 קולג'ים שונים בארה"ב ובראשם <em>Appalachian College Association</em>. מדובר בתיעוד של חומרים ווקליים ואינסטרומנטליים משנות ה-30 עד ימינו המאפיינים את אזור אפלצ'יה (מזרח ארה"ב). כל החומרים לא מסחריים, מאוד מגוונים וכוללים גם תוכניות רדיו. בדומה אפשר לבדוק גם את <a href="http://maxhunter.missouristate.edu/" target="_blank"><strong>אוסף Max Hunter</strong> </a>המכיל 1600 שירי עם מאזור הרי <em>Ozrak</em>. מקס האנטר היה איש מכירות נודד שלקח למסעותיו בין 1956-1976, טייפ סלילים כדי להקליט את שירת תושבי ההרים. את המאגר ערך ד"ר Murray מאוניברסיטת מיזורי ללמדכם על הערך ההיסטורי העצום שמייחסים להקלטות כאלה. מהמאגרים האלה אפשר ללמוד מהי רמת כיסוי גבוהה, לעומק ולרוחב, של ז'אנר מאוד ספציפי.<br /><br /><a href="http://www.chivalry.com/cantaria/index.html" target="_blank"><strong>Cantaria</strong> </a>– מאגר שירי עם ופולק מסורתיים של אירלנד, סקוטלנד ואנגליה משנת 1600 ואילך. השירים מבוצעים על ידי זמרים מקצועיים או חובבים, חברים ב- <em>Chivalry</em>, קהילת מוזיקאים עצמאיים המתחזקת את האתר. המאגר לא גדול אבל אפשר ללמוד ממנו על הערך המוסף במתן תווים ומילים, ואפשרות להורדת פורמטים שונים של קבצי מוזיקה.<br /><br /><a href="http://memory.loc.gov/ammem/afctshtml/tshome.html" target="_blank"><strong>Voices from the Dust Bowl</strong></a> – מאגר ייחודי שיש בו שירים, צלילים, קולות וראיונות. הוא מתעד תקופה קצרה בין 1940-41, בה שהו מהגרי עבודה במחנות בקליפורניה. את המאגר הקימה ספריית הקונגרס, "מרצדס" בניהול גופי ידע וארכיבאות, ואפשר ללמוד ממנו איך מקימים מוזיאון באינטרנט, כאשר לצד הקולות והמנגינות יש תמונות, הפניות ביבליוגרפיות וכיו"ב שביחד הופכים למחקר אתנוגרפי שלם.<br /><br /><span style="color:#990000;"><strong>חלק ב' – להציל את התקליטים</strong></span><br /><br /><a href="http://www.kaseta.net/2007/04/blog-post.html" target="_blank">ברשימה קודמת</a> סיפרתי בהערכה על <em>Avant Garde Project</em> עם אוסף הקלטות אוונגרד מהמאה ה-20 שלא ניתן לרכוש בשום דרך כיום. זו היתה דוגמא למצב שבו אלפי תקליטים מעולם לא הופקו בהוצאה מחודשת על דיסקים. התקליטים האלה נמצאים בעיקר באוספים פרטיים ואם לחברות מוזיקה אין אינטרס מסחרי לשווק אותם מחדש בפורמט דיגיטלי, הרי שגם ההמרה של התקליטים האלה תלויה במקרים רבים ביוזמות פרטיות:<br /><br /><a href="http://blog.wired.com/music/2008/08/one-mans-quest.html" target="_blank">איש השבוע הוא <strong>Cliff Bolling</strong></a>. מגזין <em>Wired</em> חשפו את המבצע המדהים שלקח על עצמו – המרת אוסף תקליטי ה-78RPM שלו ל-MP3 ואחסונם ברשת. בולינג מטפל במעל 4000 תקליטים ישנים שהוא בעצמו טורח להמיר ולקטלג. הוא בכוונה משאיר את איכות ההקלטה המקורית, ולא מנקה hiss ושאר רעשי רקע. בולינג זכה השבוע לשבחים מאתר <a href="http://www.boingboing.net/2008/08/12/old-time-record-enth.html" target="_blank">BoingBoing</a> שתרם לחשיפה עצומה ו-<a href="http://newmusicstrategies.com/2008/08/12/cliff-bolling-is-a-hero/" target="_blank">Andrew Dubber הכתיר אותו כגיבור</a> וקרא לסייע לו בתרומות. זו כנראה הסיבה שחברת <em>Yahoo!</em> נבהלה והסירה את האתר שלו משרתיה. הדבר מקומם כיוון שעד אותו יום יאהו! לא התייחסה לאתר ולתכניו, על חלק מהחומרים כבר לא חלים חוקי copyright ובולינג מעיד כי מעולם לא קיבל שום תלונה להסיר תקליט מהאתר. סגירת האתר היתה מיידית ללא בירור ובטענה כי ישנה חריגה באחסון ורמת תעבורה למרות שבולינג שילם ליאהו! על חבילת שירות ללא מגבלות אלה. אז נכון לעכשיו <a href="http://78records.cdbpdx.com/" target="_blank">האתר עלה לרשת</a> אך העניין משתנה ומרחפת מעליו סכנה. הנה תמונה של "הסטודיו" בו הוא מבצע את עבודת הקודש – פטיפוון 78 עתיק מחובר למחשב PC רגיל, ושימו לב לעטיפות התקליטים המצהיבות מצד שמאל:<br /><a href="http://78records.cdbpdx.com/RecStudio" target="_blank"><img style="WIDTH: 400px; CURSOR: hand" alt="כך ממירים תקליטי 78" src="http://78records.cdbpdx.com/RecStudio/tn-450_RS_Studio-01.JPG" border="0" /></a><br /><br /><a href="http://www.kiddierecords.com/" target="_blank"><strong>Kiddie Records Weekly</strong></a> – מתנדבים שהעלו לרשת מאות תקליטי ילדים קלאסיים מכל השנים (באנגלית). האיכות לא רעה בכלל (קבצי zip), עטיפות התקליטים מקסימות ויש אפילו אפשרות לדפדף בחוברת המצורפת לתקליט. בעבר כבר הוזכר אתר <a href="http://childrecords.narod.ru/index.html" target="_blank">לתקליטי ילדים ברוסית</a>, אבל הביצוע במקרה הזה כל כך מושלם ומעורר קנאה ואני עדיין מחכה ליוזמה ישראלית. חובה לראות.<br /><br /><a href="http://cylinders.library.ucsb.edu/index.php" target="_blank"><strong>Cylinder Preservation and Digitization Project</strong> </a>- מבצע ענק של אוניברסיטת קליפורניה לשימור אלפי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Phonograph_cylinder" target="_blank">צילינדרים </a>– מעין גלילי פלסטיק שמוגדרים כתקליטים הראשונים בהיסטוריה (1888-1915). הטיפול המופתי הוא <a href="http://cylinders.library.ucsb.edu/browse.php" target="_blank">בכל הז'אנרים</a> כולל תוכניות רדיו ותיאטרון. באתר מידע רב ומעניין על אופן האיסוף והביצוע של פרויקט הדיגיטציה עם קטלוג מפורט ומלא לכל קטע. מדהים.<br /><a href="http://cylinders.library.ucsb.edu/index.php" target="_blank"><img style="WIDTH: 400px; CURSOR: hand" alt="צילינדרים - התקליטים הראשונים" src="http://78rpms.com/images/montage_cylinder.jpg" border="0" /></a><br /><br /><a href="http://www.archive.org/details/78rpm" target="_blank"><strong>78 RPMs &amp; Cylinder Recordings</strong></a> – אם לא שבעתם מתקליטי 78 וצילינדרים, כנסו לארכיון האינטרנט ותגלו רשימה ארוכה של יצירות ממוינות לפי שם יוצר, כותר או מילות מפתח. במקרה זה כדאי להירשם לפיד RSS לקבלת עדכונים אחרונים, כיוון שהאתר משתנה ומתפתח כל הזמן. בשונה ממאגרים אחרים ארכיון האינטרנט הוא אתר ציבורי פתוח ולכן יש אפשרות לכתוב תגובות על כל קטע, לראות כמה פעמים הקובץ הורד ומה דירוג הגולשים. מצד אחד האיסוף כאן לא שיטתי וממוקד, מצד שני זה כמו לגלות תיבת אוצר.<br /><br /><br />לסיכום, גם במקרה של שירי עם וגם במקרה של תקליטים נעשה שירות כפול:<br />א. דיגיטציה לחומרים שהיו נעלמים (פיזית) במשך הזמן אם לא היו מועברים לפורמט ממוחשב;<br />ב. לולא הפרסום באינטרנט היצירות היו נשארות עלומות ומפספסות את המטרה של הפצה והיכרות עם המורשת אותה הם משמרים.<br />אם אתם מכירים עוד מאגרים מאותו הסוג אשמח לשמוע עליהם.<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/תקליטים" target="_blank" rel="tag">תקליטים</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/צילינדרים" target="_blank" rel="tag">צילינדרים</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/מאגרים" target="_blank" rel="tag">מאגרים</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/ארכיון" target="_blank" rel="tag">ארכיון</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/שירי" target="_blank" rel="tag">שירי עם</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/דיגיטציה" target="_blank" rel="tag">דיגיטציה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/המרות" target="_blank" rel="tag">המרות</a></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-3380857949608812482?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-6211963182219889732008-07-21T20:59:00.005+03:002008-07-21T21:12:16.745+03:00שלושה שימושים באתר התמונות המשובח פליקר בהקשר של מוזיקה:<br /><br />1. הבלוג הנהדר <a href="http://newmusicideas.com/2008/03/flickr/" target="_blank">New Music Strategies</a> סוקר בכל פעם אתר אחר ברשת שעשוי לסייע למוזיקאים. פליקר קיבל דירוג גבוה של 4.5 כוכבים כיוון שלדעת הכותב (Ariel Hyatt) הוא כלי מעולה לבניית בסיס מעריצים. האפשרות לפתוח או להצטרף לקבוצה, להציג תמונות מהופעות, <a href="http://flickr.com/tour/makestuff/" target="_blank">לייצר בקלות גלויות ומוצרים</a>, לצרף קטעי וידאו, ובמיוחד בגלל שהוא מתאים ל-micro blogging, כלומר למי שאין זמן ויכולת לכתוב ולתחזק בלוג רשמי, פליקר הוא אופציה מעולה לדיווחים קצרים.<br /><br />2. <a href="http://www.avoision.com/experiments/astronaut/" target="_blank">הוידיאו המיוחד לשיר Astronaut</a> (מאת Dan Frick) מבוסס על רעיון מבריק שביצע Felix Jung. בכל פעם שתנגנו את השיר הקליפ ייראה אחרת! מדובר בסרטון פלאש המורכב מ-53 תמונות ה"נשאבות" מפליקר לפי תגיות המתאימות למילות השיר.<br /><a href="http://www.boingboing.net/2007/08/03/astronaut-flickrgene.html" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5225529459062127490" style="CURSOR: hand" alt="flickr generated clip" src="http://boingboing.net/images/flickrgenerationadfg.jpg" border="0" /></a><br />כיוון שבכל יום מועלות אלפי תמונות חדשות לאתר, התצוגה לעולם אינה קבועה והקליפ דינמי ומשתנה בכל צפייה. משעשע לראות איזה תגיות אנשים מצמידים לתמונות מסוימות ואיך זה משפיע על תפיסת משמעות השיר (אפשר להקליק על כל תמונה ולהגיע לעמוד הצלם בפליקר). דורש זמן טעינה אך מומלץ מאוד לראות, יותר מפעם אחת...<br /><br />3. בגלל שבמאגר התמונות של פליקר ניתן לשלב לצד התמונות טקסט וגם תגיות, משתמשים רבים מתעדים באמצעותו אוספים. החל מאיש המציג את <a href="http://www.evilmadscientist.com/article.php/superballs" target="_blank">אוסף הגולות שלו</a> (שימו לב למיון הנבון בעזרת התגיות) ועד מוסד ענק כמו <a href="http://www.loc.gov/blog/?p=233" target="_blank">ספריית הקונגרס שבחרה לקטלג את ארכיון התמונות</a> שלה באמצעות פליקר.<br />השימוש הפופולרי לגבי אלבומי מוזיקה הוא עבור תצוגת העטיפות (cover art), בעיקר של תקליטים, אבל גם דיסקים. נוח להגיע לאוספים כאלה דרך <a href="http://www.flickr.com/search/groups/" target="_blank">חיפוש בקבוצות</a>.<br />יש מי שמקפיד לאנדקס ולמיין את האלבומים בתוספת הפרטים ויש מי שרק מציג את הצילומים לראווה. התחילו מהקבוצה שנקראת <a href="http://www.flickr.com/groups/record_collective/" target="_blank">The Record Collective</a> המכילה כמעט 10000 עטיפות תקליטים, או לכו בקטן יותר לקבוצה המתעדת את עטיפות <a href="http://www.flickr.com/groups/4ad" target="_blank">התקליטים המיוחדים של חברת התקליטים 4AD</a>. יש אוספים מיוחדים שלא משתייכים לקבוצה ולכן כדאי לערוך גם חיפושים נפרדים ולגלות אוצרות כמו <a href="http://www.flickr.com/photos/jl-incrowd/sets/72157604531858301/" target="_blank">אוסף עטיפות התקליטים הקלאסיים הזה</a> (כדאי לקרוא את טקסט ההסבר!)<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/פליקר" target="_blank" rel="tag">פליקר</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/תמונות" target="_blank" rel="tag">תמונות</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/תקליטים" target="_blank" rel="tag">תקליטים</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-621196318221988973?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-36619970287815726542008-07-10T17:42:00.020+03:002008-12-29T23:03:33.871+02:00<p>לפני שנדבר על נתונים (data), תזכורת לגבי מידע (information): בעבר כתבתי על <a href="http://www.kaseta.net/2006_05_01_archive.html" target="_blank">מיפוי להקות וזמרים באופן ויזואלי</a>. הגדרתי <strong>ויזואליזציה של מידע</strong> כשימוש במערכות ממוחשבות התומכות בתצוגה גרפית של מידע מופשט (למשל ז'אנרים ואמנים) במטרה להבינו טוב יותר. כלומר התכלית היא לקחת את המידע ולסדר אותו בתמונה חזותית שתסייע לקלוט אותו באופן שלם.<br />השימוש השכיח והיעיל ביותר בויזואליזציה הוא לזיהוי מהיר של קשרים ומגמות. על עקרונות ויזואליזציה של מידע עובד <a href="http://www.holesinthenet.co.il/?p=265" target="_blank">רדיו Musicovery</a> המוכר, שעורך מיפוי למצבי רוח וסגנונות מוזיקליים ע"י שימוש בצבעים.<br />דוגמא נוספת: אפשר לכתוב הרבה מילים על הסתעפויות להקות הפאנק, או שאפשר לראות בבת אחת קשרים ומעגלי השפעה בשרטוט צבעוני כזה: (מתוך <a href="http://www.musicplasma.com/" target="_blank">אתר MusicPlasma</a>, לחצו על התמונה להגדלה)<br /><a href="http://bp3.blogger.com/_-jaxe5hX7n8/SHYh72R8TAI/AAAAAAAAAF4/BX_4sZ3XN5M/s1600-h/plasma.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5221398130049436674" alt="ויזואליזציה של מידע על מוזיקה" src="http://bp3.blogger.com/_-jaxe5hX7n8/SHYh72R8TAI/AAAAAAAAAF4/BX_4sZ3XN5M/s320/plasma.jpg" border="0" /></a> </p><p>לעומת זאת <strong>ויזואליזציה של נתונים</strong> (מספרים, נקודות ציון, מדידות זמן) עושה להם סוג של עיבוד. כלומר לוקחים אוסף של נתונים כמותיים (מכירות, השמעות) ומפיקים מהם מידע. רשת <a href="http://www.last.fm/" target="_blank">Last.fm </a>היא דוגמא מובהקת לכך שנתונים על מוזיקה הפכו להיות נגישים ואין פלא שעל מסת הנתונים שלה נוסו מספר אפליקציות של ויזואליזציה:<br />1. <a href="http://lastgraph3.aeracode.org/" target="_blank">Last Graph</a> – הכלי המפורסם ביותר ליצירת גרפים ותרשימים לפי שם משתמש. כמות האזנות לפי אמן, פופולריות של אמן לאורך זמן, היסטוריה של האזנה. את הנתונים ניתן לייצא לטופס אקסל, PDF ועוד פורמטים. לפני שמתחילים כדאי לקרוא איך Lee Byron מדגים ומסביר ואף מוסיף ויזיואליזציה משלו <a href="http://www.leebyron.com/what/lastfm/" target="_blank">במאמר הזה</a>.</p><p><a href="http://lastgraph.s3.amazonaws.com/graph_20314.pdf" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5221398574043960098" alt="האזנות של המשתמשת kaseta5 בחודשים האחרונים" src="http://bp1.blogger.com/_-jaxe5hX7n8/SHYiVsSfEyI/AAAAAAAAAGA/h_gdLprzCWY/s320/last.jpg" border="0" /></a> </p><br /><p><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px" alt="Chart Arcs" src="http://playground.audioscrobbler.com/martind/chart_arcs/images/crshamburg.png" border="0" /> 2. <a href="http://digitalmusic.weblogsinc.com/2006/10/20/last-fm-makes-pretty-charts-but-what-do-they-show/" target="_blank">Chart Arcs</a> – בדיקת הרגלי ההאזנה של משתמשים ברשת לאורך זמן על מנת לבדוק שינוי בטעם וקרבה למיינסטרים. הנקודות הצהובות מלמדות על כניסה או יציאה ל-chart האישי. המעגלים הירוקים מלמדים על עלייה של אמן והאדומים על ירידה.<br /><strong></strong></p><p><strong>המקרה של סיבוב הופעות<br /></strong>דוגמא מאלפת לניצול חכם של נתונים ברשת מופיעה ב<a href="http://puddlegum.net/listening-habits-and-searching-trends/" target="_blank">כתבה שמדגימה איך לשלב נתונים מ-Last.fm עם נתונים של <strong>Google Trends</strong></a> (נתונים על החיפושים המבוצעים בגוגל), על מנת להחליט באיזה מדינות כדאי לעשות סיבוב הופעות.<br />אבל גם אחרי שאנחנו יודעים באיזה מקומות כדאי לנו להופיע, האם לא כדאי לתכנן מראש מרחקים, זמנים ומסלולים? (הזינוק במחירי <a href="http://edition.cnn.com/2008/SHOWBIZ/Music/06/22/tour.fuel.ap/index.html?iref=mpstoryview" target="_blank">הדלק גורם לעלייה בהוצאות של סיבובי הופעות</a>). Nine Inch Nails, להקה שיודעת לחשוב קדימה בעידן הדיגיטלי (בלשון המעטה), <a href="http://topspinmedia.com/2008/06/nins-the-slip-downloads-visualized-in-google-earth/" target="_blank">משתמשת ביישום של <strong>Google Earth</strong> כדי לראות את התפלגות ההורדות המקוונות של אלבומם החדש במדינות וערים בעולם</a>. </p><p></p><p>עכשיו חשבו כמה מאושר האיש האחראי על תכנון סיבוב ההופעות של הלהקה וכמה משמעותי מידע כזה יכול להיות עבור להקות קטנות יותר.<br /><a href="http://www.nin.com/images/nin-downloads-southamerica.jpg" target="_blank"><img style="WIDTH: 400px" alt="הורדת האלבום בדרום אמריקה" src="http://www.nin.com/images/nin-downloads-southamerica.jpg" border="0" /></a><br /><span style="font-size:85%;">בתמונה: הורדת האלבום </span><a href="http://theslip.nin.com/" target="_blank"><span style="font-size:85%;">The Slip</span></a><span style="font-size:85%;"> של NIN בדרום אמריקה. את הקובץ המלא של כל העולם אפשר </span><a href="http://dl.nin.com/kml/slip_dls.kml" target="_blank"><span style="font-size:85%;">להוריד כאן</span></a><span style="font-size:85%;">, לאחר התקנת התוכנה של </span><a href="http://earth.google.com/" target="_blank"><span style="font-size:85%;">Google Earth</span></a><span style="font-size:85%;"><br /></span><br />ניתוח נתונים על מוזיקה שווה הרבה כסף למי שעוסק במחקר: סוציולוגים, פסיכולוגים, חברות התקליטים, יוצרים, אנשי שיווק – כולם יכולים לבחור מדגם עולמי ענק ומייצג של משתמשים על מנת לבדוק איזה מוזיקה שומעים בתקופות שונות של השנה או אחרי אירועים מסוימים, איך מתקבל אלבום שיצא לשוק, הבדלים בין מדינות, מינים, גילאים ועוד. על מנת להבין את המשמעות של ריכוז הנתונים האלה והאפשרויות המסחריות הגלומות בניתוחו כדאי לקרוא את <a href="http://digitalaudioinsider.blogspot.com/2007/08/by-numbers-using-lastfm-statistics-to.html" target="_blank">המאמר הזה שמדגים את כיצד לנתח נאמנות מאזינים על פי נתונים של Last.fm</a>. אך לפני שמשקיעים במחקר, הכלים הויזואליים יכולים לסייע במתן כיוון, אפשרויות להשוואות וחסכון בזמן.<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/%D7%95%D7%99%D7%96%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94" target="_blank" rel="tag">ויזואליזציה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D" target="_blank" rel="tag">נתונים</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/NIN" target="_blank" rel="tag">NIN</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/Google+Earth" target="_blank" rel="tag">Google Earth</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/Last.fm" target="_blank" rel="tag">Last.fm</a></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-3661997028781572654?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-73309263291626256792008-07-01T16:26:00.007+03:002008-07-01T16:40:09.077+03:00ההרצאה הקרובה שלי תתקיים ב-16 ביולי במסגרת האירועים התקופתיים של קבוצת עניין אחזור טקסט <a href="http://www.sigtrs.org/" target="_blank">SIGTRS</a> (בהנהלת עופר דרורי). ההרצאה תימשך כ-40 דקות ותתקיים בירושלים בבנין שע"ם. מטבע הדברים (והקהל) אתמקד ואפרט בעיקר על חיפוש ואחזור קבצי מוזיקה ואודיו וההרצאה תהיה מעט טכנית. ההשתתפות בחינם אך דורשת רישום מראש באתר הקבוצה. פרטים מלאים <a href="http://www.sigtrs.org/?l=he&amp;a=10422" target="_blank">כאן</a>.<br /><br />----------------------------<br /><br />שמחה לבשר כי הבלוג <em>קסטה</em> נבחר לאתר החודש של <a href="http://creativecommons.org.il/" target="_blank">Creative Commons ישראל</a>. הקישור אליו יוצג ב"ראש" עמוד הבית שלהם לכל אורך יולי.<br /><em>קסטה</em> נמצא תחת רישיון CC (ראו תחתית תפריט מצד שמאל) ובעבר הוקדשו שני פוסטים הקשורים ל-CC ומוזיקה:<br /><a href="http://www.kaseta.net/2006/12/creative-commons.html" target="_blank">יום הולדת ל-Creative Commons</a><br /><a href="http://www.kaseta.net/2006/11/owl.html" target="_blank">OWL – חיפוש מוזיקה באמצעות...מוזיקה</a><br /><br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/הרצאה" target="_blank" rel="tag">הרצאה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/SIGTRS" target="_blank" rel="tag">SIGTRS</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/Creative Commons" target="_blank" rel="tag">Creative Commons</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-7330926329162625679?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-24900895362349201282008-06-25T00:09:00.011+03:002008-06-25T15:17:46.932+03:00למרות שאני מתרכזת בבלוג בעיקר בצד של המאזינים והקהל ואיני מוזיקאית, אשמח לשמוע מה דעתם של מורים ו/או תלמידים של מוזיקה לגבי האפשרות של הוראה/למידה מקוונת.<br />יש עשרות דוגמאות לאתרים המלמדים מוזיקה - החל ממדריכים תיאורטיים בסיסיים ועד הרצאות ושיעורים מעשיים. השיעורים בחינם או בתשלום כאשר המחיר נע בין 5-10 דולר ותמיד יש שיעורי ניסיון בחינם, בדרך כלל למתחילים. מומלץ לבדוק מי עומד מאחורי האתר אך ברוב המקרים המורים מוסמכים.<br /><br />באתרים ללמידת מוזיקה יש את המרכיבים הבאים:<br /><strong>טקסט ותווים</strong> – הסברים, תיאוריה, אקורדים וכיו"ב<br /><strong>אודיו</strong> – קבצים להדגמה והאזנה<br /><strong>וידאו</strong> – מורים המעבירים שיעור כללי או מנגנים ומסבירים אודות קטע ספציפי ( 5 דקות עד שעה)<br /><strong>פידבק</strong> – פורום, דואל, מערכת תגובות ודירוג, שימוש בתוכנת סקייפ לשיחה קולית או צ'אט סינכרוני<br /><br />הנה כמה דוגמאות שמומלץ לבדוק:<br /><a href="http://www.lunanova.org/CelloET/index.html" target="_blank">צ'לו </a>(טקסט ותווים, וידאו)<br /><a href="http://www.vicfirth.com/education/rudiments/20flam.html" target="_blank">תופים </a>(טקסט ותווים, אודיו, וידאו)<br /><a href="http://www.saxlessons.com/" target="_blank">סקסופון </a>(טקסט ותווים, אודיו, וידאו, פידבק)<br /><a href="http://www.ilearntoplay.com/content/en/guitar-singing-lesson.aspx?folderguid=28F99D12-17A3-466F-A384-DA14898AC514&amp;selectedguid=&amp;lessonguid=02BE8E69-C6E7-417C-B6C1-E26F3AD149C7" target="_blank">פיתוח קול</a> (טקסט ותווים, אודיו, וידאו)<br /><a href="http://www.musictheoryminute.com/" target="_blank">תיאוריה </a>(טקסט ותווים, וידאו)<br /><a href="http://www.bassology.net/" target="_blank">באס </a>(טקסט)<br /><a href="http://www.boingboing.net/2007/08/08/free-cclicensed-banj.html" target="_blank">באנג'ו </a>(טקסט ותווים)<br />גיטרה היא הכלי הכי פופולרי ומגוון מבחינת דרכי ההוראה. האתר המפורסם ביותר הוא <a href="http://www.ultimate-guitar.com/lessons" target="_blank">Ultimate Guitar</a>. האתר <a href="http://www.chordbook.com/" target="_blank">Chord Book</a> מתמקד באופן לא מפתיע באקורדים ועושה זאת נהדר באמצעות הדמיית פלאש. מהאתר <a href="http://www.playguitar.com/" target="_blank">Play Guitar</a> תגיעו לעשרות קישורים נוספים אבל באופן אישי הכי התלהבתי מ-<a href="http://www.accessrock.com/LessonLibrary.asp" target="_blank">Access Rock</a>.<br />יש גם אתרים עבור מספר כלי נגינה (וידאו):<br /><a href="http://www.videosongs.com/" target="_blank">video songs</a> – לפי ז'אנרים, המורים הם נגנים מקצועיים<br /><a href="http://www.nowplayit.com/" target="_blank">Now Play It</a> – המורים הם המבצעים וכותבי השירים המקוריים!<br /><a href="http://www.8notes.com/" target="_blank">8notes</a> – פורטל המרכז אתרים וקישורים אך שימו לב שהרמה משתנה<br /><br />אין בעיה למצוא ברשת גם מידע משלים באתרים שאינם עוסקים במפורש בהוראה אבל יש בהם מדריכים מצוינים. לדוגמא: <a href="http://guitarprotege.com/index.php" target="_blank">איך בוחרים גיטרה</a> (כל הרמות); <a href="http://www.apassion4jazz.net/" target="_blank">ספרות מומלצת ללמידת ג'אז</a>; <a href="http://blog.wired.com/games/2008/01/rock-band-featu.html" target="_blank">טיפים למתופפים</a>; <a href="http://socrates.acadiau.ca/courses/musi/callon/2273/scores.htm" target="_blank">מאגרי תווים</a> (רשימה ענקית). כדאי לדעת שלאחרונה יש <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3291546,00.html" target="_blank">מתקפה על אתרי האקורדים</a>. לכן כדאי במיוחד לשתף פעולה עם אתרים כמו <a href="http://www.wikifonia.org/" target="_blank">Wikifonia </a>בהם השיתוף תחת רישיון Creative Commons.<br /><br />בקיצור, יש מידע מגוון ואיכותי ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהרשת הפכה לזירה שבה אנשים לומדים ומלמדים מוזיקה ברמה כזאת או אחרת וזה כנראה עונה על צורך קיים.<br />אמנם חסרונות של למידה כזאת ברורים: אין פידבק מיידי ואין מורה שיאזין לנגינה, יעיר ויתקן. מצד שני צריך לזכור שאתרים כאלה לא נוצרו כדי להחליף השכלה מוזיקלית מסודרת ורשמית. מי שרוצה להתמקצע כנגן ודאי יבחר בשיטות למידה אחרות. אבל מי שמבקש לנסות לנגן כתחביב יוכל לחסוך מאות שקלים לפחות עבור השיעורים הראשונים.<br /><a href="http://www.inthechair.com/" target="_blank"><img style="WIDTH: 400px; CURSOR: hand" alt="צילום מסך של תוכנת Starplay" src="http://www.inthechair.com/admin/Uploads/starplay_screenshot.jpg" border="0" /></a><br />מי יודע איך תיראה הרשת בעוד עשור? אולי יהיו פתרונות טכנולוגיים שיפתיעו. רמז לכך אפשר לראות בתוכנה <a href="http://www.inthechair.com/" target="_blank">Star Play</a> המאפשרת לחבר את כלי הנגינה למחשב וכך היא מתקנת שגיאות תווים או תזמון. התוכנה הוצגה לראשונה ב-2006 ויש בה עוד תכונות ומאפיינים ששמים אותה איפשהו על הרצף בין קורס למשחק מחשב. תוכנה אינטראקטיבית נוספת ומוכרת יותר היא <a href="http://www.earmaster.com/">Ear Master</a>, כלי לפיתוח שמיעה מוזיקלית.<br /><br />ואם מזכירים תוכנות, אסור לשכוח את אלה המאפשרות לך להיות די.ג'יי מקצועי (כדוגמת <a href="http://musicthing.blogspot.com/2006/10/whistler-music-program-for-non_13.html" target="_blank">Whistler</a>), אפליקציות שהופכות את המקלדת לאורגן כדוגמת <a href="http://www.tony-b.org/" target="_blank">Tony-b</a> (אל תתרשמו מהעיצוב הילדותי, זהו כלי רב עוצמה) או מחולל האקורדים היעיל <a href="http://chords.djwice.com/" target="_blank">הזה</a>. אלה מקרים המאפשרים להגיע לתוצאות גם ללא מורים ועם הרבה שעות של תרגול.<br /><br />למרות הדברים, התופעה המקסימה ביותר בעייני היא השיעורים המועברים על ידי אנשים פרטיים באמצעות אתרי וידאו (כמו <a href="http://www.youtube.com/" target="_blank">יוטיוב</a>) מתוך יוזמה אישית וכמובן ללא תגמול. בסרטונים הביתיים תראו תפאורות שונות, סגנונות הוראה משעשעים עד מעולים ואפילו תוכלו לשלוח בקשות לשירים ספציפיים. כל מה שצריך לרשום בתיבת החיפוש הוא "how to play X" או "X lessons", במקום X רשמו כלי נגינה או שם שיר. מרתק לראות את מגוון הגילאים, השפות, הרמות והיכולות.<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/כלי" target="_blank" rel="tag">כלי נגינה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/למידה" target="_blank" rel="tag">למידה מקוונת</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/הוראה" target="_blank" rel="tag">הוראה מקוונת</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/שיעורי" target="_blank" rel="tag">שיעורי מוזיקה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/שיעורי" target="_blank" rel="tag">שיעורי נגינה</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-2490089536234920128?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-61422898150960497802008-06-15T17:46:00.007+03:002008-06-15T21:25:38.432+03:00שוב הודעה שקיבלתי ברגע האחרון ולכן אני כותבת עליה כאן במקום ב<a href="http://www.kaseta.net/2006/09/blog-post.html" target="_blank">לוח הכנסים וההרצאות</a> הרגיל (בבקשה תיידעו אותי על אירועים כאלה!)<br /><br />במכון להשתלמות עו"ד באוניברסיטת ת"א תתקיים סדרת הרצאות בנושא חוק זכויות היוצרים החדש שנכנס לתוקף בחודש שעבר.<br />בשמות ההרצאות אין התייחסות מפורשת למוזיקה אבל אני בטוחה שתהיה נגיעה גם בעניין זה (למשל בהרצאה על היבטים דיגיטליים) ובכל מקרה מדובר במרצים ואנשי משפט המובילים בארץ בתחום ולכן כדאי להשתתף ולהתעדכן.<br />ההרצות יתקיימו ב-17.6 וב-24.6 בשעות אחה"צ. טופס הרשמה ותכנית מלאה <a href="http://www.law.tau.ac.il/Heb/?CategoryID=408&amp;ArticleID=633&amp;Page=1" target="_blank">בקישור זה</a>.<br /><br /><span style="color:#990000;"><br /><s>קריאת</s> האזנת השלמה...</span><br /><a href="http://www.106fm.co.il/ondemand/" target="_blank">ברדיו קול הקמפוס</a> (106fm) שודרה לפני כמה חודשים תכנית על הלייבל <em>קוליפון</em> <a href="http://www.kaseta.net/2008/01/blog-post.html" target="_blank">שכתבתי עליו כאן בהרחבה</a>. לאון פלדמן אירח את אורי ורטהיים שסיפר על <em>קוליפון</em> והשמיע חומרים נהדרים.<br />היה לי כיף לקבל קרדיט ולשמוע בתכנית את שניהם מציינים את הפוסט הנ"ל שכתבתי ב<em>קסטה</em>! בכל מקרה האזנה לתכנית מומלצת ביותר. מובטח שתגלו עוד סיפורים מעניינים על הלייבל וכמובן הרבה מוזיקה. ניתן להאזין לתכנית המוקלטת באמצעות <a href="http://pod.icast.co.il/de121816-685b-4efb-bda3-253c724083cd.icast.mp3" target="_blank">קישור זה</a>. (זמן ההורדה נמשך כמה דקות)<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/זכויות" target="_blank" rel="tag">זכויות יוצרים</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/קוליפון" target="_blank" rel="tag">קוליפון</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-6142289815096049780?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-21767490869355611412008-06-05T21:31:00.007+03:002008-06-05T21:56:35.436+03:00שתי ההרצאות הקרובות שלי בחודש יוני שונות בתכלית:<br /><br />הראשונה תתקיים במסגרת בית הספר הלילי שמתקיים בפעם השישית. המארגנים הם החבורה הנהדרת שארגנה לפני חצי שנה את <a href="http://www.kaseta.net/2008/01/blog-post.html" target="_blank">פסטיבל המוזיקה החינמי</a> שכתבתי עליו בהתלהבות.<br />בפעם זו המארגנים מבטיחים "שהערב ייפתח בהופעה של להקת הסמבה <a href="http://www.myspace.com/almacalmagroup" target="_blank">עלמה קלמה</a>, בין ההרצאות והסדנאות יהיו הרצאה ושיחה על הקשר בין מיצגים למיתוסים ואגדות, סדנת ריקוד דבקה, סדנת תיאטרון על היחסים בין שחקן לדמות, הרצאה ושיחה על חומות וגבולות במאה ה-20, הופעת תיאטרון חזותי והתכנסות לסיפור סיפורים אל תוך הלילה."<br />בנוסף, באירוע הקהילתי הזה ישנה מסורת הקרויה "7 דקות" שבה כל אחד מוזמן להכין הרצאה, הופעה, משחק או כל דבר שיימשך עד שבע דקות. ב- 7 הדקות שיינתנו לי אנסה לשכנע (בעזרת תמונות) שהקסטות עדיין לא נעלמו מהתרבות הפופולרית שלנו.<br />ההשתתפות היא לגמרי בחינם! יום שישי הבא (13.6) החל מ- 20:00. ברנר 19, ת"א<br /><br />ההרצאה השניה (באווירה הרבה יותר רצינית...) תתקיים ביום שני, 23 ביוני, בכנס "<a href="http://golshim.macam.ac.il/golshim7" target="_blank">גולשים באינטרנט 7</a>" שמארגן באופן מסורתי מכון מופ"ת* בת"א.<br />הפעם אציג רק בקצרה את המהפכה המתרחשת בתעשיית המוזיקה ודרכים עיקריות לחיפוש ואחסון אודיו ברשת ואילו בחצי השני, כיוון שמדובר בקהל של מרצים וחוקרי חינוך (שאני מניחה כי באופן יחסי הם הדיוטות בנושא), אתייחס גם להיבטים של למידה והוראת מוזיקה דרך הרשת ולגישות אלטרנטיביות בנושא זכויות יוצרים <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3300321,00.html" target="_blank">לעומת המקובל בתכניות לימודים בבתי ספר</a>.<br />ההרצאה תימשך כחצי שעה במסגרת <a href="http://golshim.macam.ac.il/golshim7/Pages/program.aspx" target="_blank">המושב "תרבות צומחת באינטרנט</a>" (יו"ר: ד"ר ענת אוסטר).<br />הכנס מיועד בעיקר לאנשי חינוך אך פתוח לקהל הרחב עם נושאים מגוונים ומעניינים במחיר סביר. כל הפרטים והתכנית המלאה <a href="http://golshim.macam.ac.il/golshim7" target="_blank">באתר הכנס</a>.<br /><br /><span style="color:#990000;">ובקטנה...<br /></span>שמחה לספר שקסטה ברשימת <a href="http://www.aplaton.co.il/story_433" target="_blank">הבלוגים הנבחרים לשנת 2008 של אורי קציר</a>, עורך "<em>אפלטון</em>".<br /><br /><span style="font-size:85%;">*גילוי נאות: אני מועסקת במכון מופ"ת. עם זאת, הרצאתי נעשית ללא תשלום ובאופן עצמאי ונפרד מעבודתי בארגון הנ"ל<br /></span><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/הרצאה" target="_blank" rel="tag">הרצאה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/כנס גולשים באינטרנט" target="_blank" rel="tag">כנס גולשים באינטרנט</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/בית ספר לילי" target="_blank" rel="tag">בית ספר לילי</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-2176749086935561141?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-88704597149956515232008-05-21T00:28:00.011+03:002008-05-21T12:46:16.651+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/photoInclude/blogger/2921/2963/1600/guest.1.jpg" target="_blank">טור אורח</a><br />מה הופך רשת שידור וותיקה שהוקמה לפני 88 שנים למובילת חדשנות טכנולוגית בתחומי המוזיקה בעולם? אף לא אחד ציפה שרשת שידור שמרנית כמו ה-BBC, שהיא ביסודה גוף ציבורי מסורתי, תשנה את הרגלי ההאזנה לרדיו באינטרנט בעולם כולו בעקבות יוזמות שהנהיגו אנשיו עוד בשנת 2002. אי אפשר לזלזל בחדשנות מצד גוף תקשורת כזה.<br /><br />בניגוד לממלכה ההיסטורית באנגליה שהוקמה על ידי גורמי האצולה והמעמד העליון בבריטניה, הרי שאת הממלכה הדיגיטלית של BBC הקימו אנשים שהשתייכו במקור למעמד הפועלים. <a href="http://www.bbc.co.uk/pressoffice/biographies/biogs/executives/ashleyhighfield.shtml" target="_blank">Ashley Highfield</a>, שאחראי למהפכה, גדל בעיירת פועלים בריטית כבן בכור למשפחה שעבדה במפעלי הרכב בצפון אנגליה. כאשר התמנה לראש תחום המדיות הדיגיטאליות ברשת ה-BBC בשנת 2000, זכר היטב את התלונות של אביו הפועל על שידורי הרדיו שהחמיץ כאשר עבד במשמרות הערב במפעל. לכן, היוזמה הראשונה שנקט בשנת 2002 היתה להקליט באופן דיגיטלי את כל התוכניות של ערוצי המוזיקה (18 ערוצים מגוונים) לאתר של <a href="http://www.bbc.co.uk/radio/" target="_blank">רדיו ה-BBC באינטרנט</a>. היה ברור להייפילד, מעצב תעשייתי בהכשרתו האקדמית, כי העלאת תכנים מוזיקליים לאינטרנט והורדתם כספריית קבצים, מתאימה אולי לאנשים מיומנים בתחומי המחשב אך לא לקהל הרחב. לכן, יזם פרויקט של פיתוח מקלט דיגיטלי המשולב עם אחד מסוגי הנגנים הפופולריים, שיאפשר לשמוע בקלות את מרבית התוכניות בערוצי המוזיקה השונים. המקלט הדיגיטלי החדשני של ה-BBC, ה- <a href="http://www.bbc.co.uk/radio/aod/index.shtml" target="_blank">iPlayer</a>, הפך לסיפור הצלחה.<br /><br /><a href="http://www.bbc.co.uk/pressoffice/biographies/biogs/executives/ashleyhighfield.shtml" target="_blank"><img style="WIDTH: 398px; CURSOR: hand" alt="Ashley Highfield" src="http://blogs.guardian.co.uk/digitalcontent/images/highfield14apr2008.jpg" border="0" /></a><br /><span style="font-size:78%;">(Ashley Highfield)</span><br /><br />הנגן תוכנן כך שיראה לגולש את אותן פקודות רגילות ומוסכמות הקיימות בכל מקלט ונגן בשוק. יתר על כן, המקלט אוגר באופן דיגיטלי ואוטומטי את התכנית המוזיקלית ששודרה בתחנת הרדיו האנלוגית הרגילה ומאפשר להזיז את ההקלטה 5 או 15 דקות קדימה. התכנית נשמרת במשך 7 ימים לאחר השידור המקורי (ובגרסת התוכנה עד 30 יום). לאחר מכן ההקלטה מוסרת ובמקומה מופיעה כבר ההקלטה החדשה. שילוב של המקלט הדיגיטלי וערוצי ה-streaming שלו עם מערכת הנגנים של המחשב האישי (RealPlayer או Media Player) הפכה אותו למאוד ידידותי ופשוט להפעלה לגולש שאינו בקי ברזי הטכנולוגיה. אחרי התקנה מהירה של המערכת, הנעשית באופן חד-פעמי, ניתן לדפדף בין כל ערוצי התחנות והז'אנרים <a href="http://www.bbc.co.uk/radio/aod/mainframe.shtml?http://www.bbc.co.uk/radio/aod/index.shtml" target="_blank">המרוכזים באתר אחד</a>.<br /><br />בשנתיים הראשונות היו לעתים בעיות בהאזנה להקלטה איכותית של התכנית באינטרנט, אך בשנת 2005 שופר רוחב הפס של קווי האינטרנט בין תחנות הרדיו וכיום איכות הקלטה הדיגיטלית היא מעולה ולעתים אף טובה יותר מאשר השידור ברדיו הרגיל באנגליה. הצלחת הפרויקט נבעה ממנהיגותו ("<a href="http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1866" target="_blank">מנהיגות משלב 5" לפי קולינס)</a> הבלתי רגילה של הייפילד וגם מהלהט של אנשי מחלקת האינטרנט ב-BBC אשר פעלו בהתלהבות ליישום חזונו ברשת.<br />תוצאות המהפכה ניכרו מייד לא רק ברחבי הממלכה הבריטית אלא בכל העולם: מיליוני מאזינים שנהגו לשמוע את ערוצי המוזיקה של ה-BBC עם הפרעות סאונד לא מבוטלות החלו לשמוע אותם באיכות האזנה דיגיטלית סבירה עם אפשרות הקלטה טובה מאד. בשנת 2004 הפך אתר האינטרנט של ה-BBC ל-5 הכי פופולרי באנגליה (ע"פ סקרי דפוסי ההאזנה של Nielsen/NetRatings). מיליוני גולשים החלו לשמוע תוכניות מוזיקה שאהבו במיוחד או תוכניות ראיונות גם לאחר ששודרו –בזכות נגן הרשת הייחודי של ה-BBC שהקדים את זמנו. ע"פ הסקרים, כל יום מעל 1.4 מיליון גולשים האזינו לתוכניות המוקלטות ובשנת 2006 הגיע מספרם ל-3 מיליון מאוסטרליה הרחוקה ועד אפגניסטאן.<br /><br />אם חשבתם לרגע כי מר אשלי הייפילד, ראש תחום המדיות הטכנולוגיות החדשניות ברשת ה-BBC, החליט לנוח מעט לאחר יישום המהפכה הדיגיטלית שיזם, טעות בידכם. ב-2006 הוציא את פיתוח ה-iPlayer לבתי תוכנה חיצוניים על מנת להפכו למתקדם יותר ותואם לכל סוגי המדיה של תחנות ה-BBC. ואכן בשנת 2007 הגיע הרגע ליישם את השלב השני של המהפכה, והנגן איפשר לשמוע ולצפות גם בתוכניות הטלוויזיה של ה-BBC, שהן לדעת רבים בעולם חוויה בלתי רגילה. כמובן שהצפייה בתוכניות הטלוויזיה המוקלטות מוגבלת רק לתושבי בריטניה, אך ערוצי הרדיו נשארו פתוחים גם מחוץ לגבולות הממלכה. מהלך זה הפך להצלחה מיידית - בעיקר בקרב צעירים, כאשר בשלושת החודשים הראשונים להשקתו נרשמו <a href="http://www.bbc.co.uk/pressoffice/pressreleases/stories/2008/04_april/09/iplayer.shtml" target="_blank">מעל 17 מיליון הורדות של הנגן המשולב ומעל 42 מיליון הורדות של תוכניות</a>. בדצמבר 2007 הוכנסו רכיבים טכנולוגיים המאפשרים streaming על בסיס התאמה ל<a title="Adobe Flash" href="http://en.wikipedia.org/wiki/Adobe_Flash" target="_blank">Adobe Flash</a>, ובמרץ 2008 הושק שירות המאפשר <a href="http://www.bbc.co.uk/blogs/bbcinternet/2008/03/bbc_iplayer_on_iphone_behind_t.html" target="_blank">להעביר את התוכניות ה- BBC אל מכשיר ה- iPhone</a> ללא תשלום.<br /><br /><a href="http://www.bbc.co.uk/radio/aod/index.shtml" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5202465098293395810" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="BBC iPlayer" src="http://bp2.blogger.com/_-jaxe5hX7n8/SDLecWwlQWI/AAAAAAAAAFo/P52UgdkYDm8/s400/radio.jpg" border="0" /></a> <a href="http://blogs.guardian.co.uk/digitalcontent/2008/04/ashley_highfield_the_end_of_an.html" target="_blank">בחודש שעבר הודיע הייפילד על פרישתו מה-BBC</a> והמשך דרכו המקצועית בפרויקט הטלוויזיה הבריטית <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Kangaroo_(video_on_demand)" target="_blank">Kangaroo</a>. אך גם עתה אנשי מחלקת האינטרנט של ה-BBC עובדים על מרכז מידע משוכלל באינטרנט, באמצעותו ניתן יהיה לדלות במהירות מידע על קבצים מוזיקליים והקלטות מכל עשרות תחנות הרדיו. רשת השידור הממלכתית <a href="http://world.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ht20080323_09&amp;layer=world&amp;layer2=coupon&amp;layer3=world" target="_blank">נמצאת במגעים לרכישת טכנולוגיות מחברת מנועי החיפוש לקובצי וידיאו ואודיו בלינקס (Blinkx)</a> במטרה להמשיך ולפתח את אתר iPlayer באמצעות התאמת מנוע לחיפוש תוכניות. על פי התכנית, החל משנת 2009 כל ביצוע מוזיקלי דיגיטלי שיוקלט (עשרות אלפים בשנה), יקבל תגיות או מילות מפתח וניתן יהיה לאחזר אותו ביעילות באמצעות מנוע חיפוש אינטגרטיבי.<br /><br />לסיכום, שידורי הרדיו הוותיקים עוברים שדרוג: ביותר מדינות בעולם הם מוחלפים בשידורים דיגיטליים משובחים באיכות תקליטור ובקליטה נטולת הפרעות של מאות תחנות. במקביל לצליל, הרדיו הדיגיטלי המקוון מספק גם מידע על כל יצירה. לאחרונה פרסם הרגולטור הבריטי <a href="http://www.ofcom.org.uk/radio/" target="_blank">OFCOM</a> דוח מסכם על התקשורת במדינה: הרדיו המסחרי סובל מנתח האזנה הנמוך ביותר מאז שנת 1999- רק 34.1%. לעומת זאת, שידורי ה-BBC נמצאים כיום בשיאם- 43.5%. (נתונים סטטיסטיים על הרדיו הבריטי ראו באתר <a href="http://www.rajar.co.uk/listening/quarterly_listening.php" target="_blank">RAJAR</a>). מהפכת הרדיו הדיגיטלי נוצרה באנגליה על ידי יזמים בתוך רשת ה-BBC והראתה לרבים כי עדיין יש עתיד לרדיו אם משלבים אותו היטב ובצורה חכמה באינטרנט.<br /><strong></strong><br /><br /><strong>עמי סלנט</strong> – <em>מאזין מושבע של ה-BBC ורדיו-אינטרנט בכלל. אודיופיל בהתהוות ובעלים של דגמי אוזניות מהטובים בעולם. מוקף בחדרו במעל 1000 דיסקים בתחומי ג'אז, בלוז ומוזיקת עולם. עורך הפורטלים </em><a href="http://www.i-zm.info/" target="_blank"><em>צמתי מידע</em></a><em> ו</em><a href="http://www.humanfactor.co.il/" target="_blank"><em>הגורם האנושי</em></a><em>, מידען ראשי של מכון מופ"ת, כותב את הבלוג </em><a href="http://www.notes.co.il/salant/" target="_blank"><em>הערים הסמויות מהעין</em></a><em> ואספן עטים נובעים.</em><br /><br /><em></em><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/רדיו" target="_blank" rel="tag">רדיו</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/BBC" target="_blank" rel="tag">BBC</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/iPlayer" target="_blank" rel="tag">iPlayer</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/Ashley" target="_blank" rel="tag">Ashley Highfield</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-8870459714995651523?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-72555217496064441062008-05-16T13:37:00.010+03:002008-05-21T01:02:40.568+03:00רק אתמול בלילה נודע לי כי <a href="http://www.soc.cornell.edu/faculty/pinch.html" target="_blank">פרופ' Trevor Pinch</a> יתארח ביום א' הקרוב (18.5) באוניברסיטת בר-אילן. בגלל שמדובר ברגע האחרון אני מפנה את תשומת לבכם לעניין כאן ולא מכניסה ל<a href="http://www.kaseta.net/2006/09/blog-post.html" target="_blank">לוח ההרצאות והכנסים</a> הרגיל.<br />פרופ' פינץ' מגיע מאוניברסיטת Cornell בניו יורק והוא מעניין כי הוא בעצם סוציולוג שעובד במחלקה למדעים וטכנולוגיה ובשנים האחרונות המחקר שלו מוקדש לטכנולוגיות מוזיקה.<br />ההרצאה שכותרתה: <a href="http://www.sts-biu.org/IW/news.asp" target="_blank">Mashups &amp; Moshes: Building Commitments in On-Line Music</a> תיערך במסגרת קולוקוויום בר-אילן למדע טכנולוגיה וחברה, שעה 18:00, בניין שטרן (מס' 605), חדר 011, ללא תשלום. אני מקווה להיות שם ואם יהיה מוצלח אשתדל לסכם ולפרסם את הדברים.<br /><br />ב-21 לחודש ימלאו שנתיים ל<em>קסטה</em> (הנה תזכורת ל<a href="http://www.kaseta.net/2006/05/blog-post.html" target="_blank">פוסט הראשון</a>). לציון היום יתפרסם כאן טור אורח מיוחד: המאמר יהיה ארוך מהרגיל ויהווה מעין סגירת מעגל כי הוא ייכתב על ידי "הסנדק" של הבלוג הזה – עמי סלנט. סלנט היה מרצה שלי במסגרת לימודי התואר השני במחלקה ללימודי מידע. באחד הקורסים, במקום מבחן או עבודה, נתבקשו הסטודנטים להרים ולכתוב בלוג מקצועי. כך <em>קסטה</em> התחיל. עד היום עמי שולח לי ידיעות בענייני מוזיקה, מעודד, מחמיא ודוחף הלאה גם מבחינת ההרצאות והכתיבה מחוץ לבלוג על מוזיקה ומידע. מה לעמי סלנט ומוזיקה? על מה יכתוב? חכו ליום רביעי...<br /><br />ולסיום כמה טיעונים להגנתי, כי אני מודה ויודעת שקצב הכתיבה בבלוג לא מזהיר:<br />1. זה מציק לי ואני מבקשת את סליחת הקוראים הנאמנים.<br />2. הבלוג ממשיך להיות מתוחזק למשעי – ה-RSS עובד שעות נוספות ואיסוף החומר לכתיבה מעולם לא נפסק! רשימות הבלוגים של מוזיקה ושל קומיקס ואנימציה מתעדכנות וגם לוח ההרצאות והכנסים. אפילו התחלתי במעין "הגהה" הדרגתית לכל הפוסטים על מנת לתקן כל מיני אי דיוקים, ניסוחים ושיפור תגיות.<br />3. אני עובדת על הכנת שתי הרצאות נוספות על מוזיקה ומידע. אפרט לגביהן בהמשך כשיהיו יותר פרטים.<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/קסטה" target="_blank" rel="tag">קסטה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/עמי" target="_blank" rel="tag">עמי סלנט</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/Trevor" target="_blank" rel="tag">Trevor Pinch</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-7255521749606444106?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-28035955.post-83735399343509065202008-04-29T22:19:00.007+03:002008-04-29T22:33:24.716+03:00מתנצלת שאיני מצליחה לכתוב כאן בצורה מסודרת בתקופה האחרונה, מקווה לחזור לשגרת כתיבה בקרוב! בינתיים הנה שתי הפניות לחומרים שפרסמתי מחוץ לבלוג:<br /><br />1. במוסף עוצמת המידע של עיתון <em>הארץ</em> (עורך: אורי שלזינגר) התפרסם מאמר שכתבתי בנושא "<a href="http://web.macam.ac.il/~penn/haaretz.jpg" target="_blank">מוזיקה בעידן הדיגיטלי – היבטים של מידע</a>". זו פעם ראשונה שכתבתי עבור עיתון וזה גרם לי להעריך מאוד את הכתיבה בבלוג עצמאי. מבחינה טכנית היה קשה לכתוב בלי קישורים לאתרים. אמנם גם כשכתבתי עבודות סמינריון באוניברסיטה המצב היה דומה, אבל לפחות לא חלה עליי מגבלה של כמות מילים. קושי נוסף - לא להכיר את הקהל ולכתוב גם משהו מקצועי אבל גם כללי ומתאים להדיוטות בנושא. ומבחינת עצמאות הכתיבה, במאמר ההבלטות והכותרות בידי העורך ויש כל מיני הנחיות. בכל מקרה אני שמחה על ההתנסות והתגובות שקיבלתי וגם אתם מוזמנים לקרוא ולהביע דעה (עוד חיסרון בעיתון לעומת מערכת התגובות הזמינה שכאן...) המאמר בפורמט JPEG ברזולוציה גבוהה כדי שיהיה נוח לקרוא, אך המשמעות שהקובץ שוקל כמעט 4 מגה, <a href="http://web.macam.ac.il/~penn/haaretz.jpg" target="_blank">להורדה מכאן</a>.<br /><br />2. לרגל הגעתו של מוריסי להופעה בת"א, נזכרתי שלא סיפרתי כאן כי במסגרת פרויקט <a href="http://haoneg.com/temp/sfirat/350" target="_blank">ספירת העונג</a> שהוקדש לשירי פתיחה באתר <em>עונג שבת</em>, פורסם <a href="http://haoneg.com/temp/sfirat/348" target="_blank">טור אורח שלי על השיר The Queen Is Dead</a> של להקת הסמית'ס. השיר כל כך חשוב ומשפיע בעייני, שהבחירה בו היתה אחת הקלות שאי פעם התבקשתי לעשות. לקריאת הטור <a href="http://haoneg.com/temp/sfirat/348" target="_blank">לחצו כאן</a>.<br /><br />אגב, בעקבות הצטברות תכנים שכתבתי לגורמים מחוץ ל<em>קסטה</em>, הוספתי בתפריט מימין רשימה קישורים נפרדת אליהם.<br /><br /><strong>תגיות</strong>: <a href="http://www.technorati.com/tag/כתיבה" target="_blank" rel="tag">כתיבה</a>, <a href="http://www.technorati.com/tag/מוריסי" target="_blank" rel="tag">מוריסי</a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/28035955-8373539934350906520?l=www.kaseta.net'/></div>קסטהhttp://www.blogger.com/profile/14906282963650379560noreply@blogger.com3